חיפוש באתר

עוד מאמר שכתבה רות בנימין ז"ל , ממייסדות תחום הגינון בישראל ומי שהובילה וניהלה את חוות הנוי במשך שנים רבות
הכתוב מטה הוא מפרי עטה , ציטוט מלא . שגיאות ניסוח או בוטניות הם במקור , או לפי המידע שהיה קיים בזמנה ( א.ב.)

צלקנית החרבות  Carpobrotus acinaciformis

משפ' החיעדיים Aizoaceae


ראה מדור מסלעה : אהל, מינים שונים.
זהו צמח כיסוי הידוע בשם: "אהל האצבעות", ובעיני גננים רבים נחשב כצמח "יגס " . כינוי זה לא מגיע לו ! נכון שאינו מתאים למקום צר או לגינה קטנה – אך אין דומה לו בחסינותו וצורתו הרעננה תמיד בתנאים הקשים ביותר. בקירבת חוף הים, באדמה גרועה, ובצימצום מים.
עלי הצלקנית בשרניים, ולכן תוכל לגדול כמעט ללא השקייה. הענפים השבועים משתרשים בקלות, משום כך מתאים הצמח הזה למניעת סחף קרקע גם במידרונים החזקים ביותר.
לעלווה גוון אדמדם-סגול, בייחוד ברדת הטמפרטורה.
באביב מופיעה פריחה גדולה בצבע סגול. הפרחים נפתחים רק בשמש.
הריבוי מחתיכות שלוחות, במשך כל השנה, בשטח בלתי מושקה - בחורף. יש לשים לב לא לשתול שלוחות יותר מדי קצרות, שהן עלולות להירקב. האורך המתאים: לפחות 20 ס"מ. שלוחות לריבוי שמים ישירות במקום המיועד לשתילה - בשכיבה, כמו במצב הגידול הטבעי.
הצלקנית, כמו כל צמח בשרני, רגישה לקור, וכן זקוקה היא לשמש מלאה. השתילה צפופה כמו בדשא, כ־20 ס"מ בין שלוחה לשלוחה - וזאת אם מעוניינים בכיסוי צפוף בזמן הקצר ביותר. אם לא ממהרים, אפשר להסתפק במירווחי שתילה של כ־50 ס"מ.


מתוך ספרה של רות בנימין - הצמח הנכון במקום הנכון

Pin It
Joomla SEF URLs by Artio