אהל, מינים שונים
Mesembryanthemum spp  משפ' החיעדיים


בשם זה, שכבר איננו בשימוש, כוללים כמה סוגים של צמחים בשרניים, מהם הנפוצים בארץ, כגון נציץ ורוד Lampranthus roseus

רוב הסוגים מקורם בדרום אפריקה. אפשר למצוא בגינות סוגים ומינים בלתי מוגדרים, השונים אחד מהשני בעלווה, בגוון ובגודל הפרחים.
נסקור להלן את המשותף להם ביחס לתפקידם במסלעה :
קבוצת צמחים זו מתאימה בייחוד לאזורים חמים, בגלל דרישתם הצנועה להשקייה ורגישותם לקור חזק. ככל שאי זור גידולם חם יותר, כן התפתחותם טובה יותר, וזה מתבטא בעיקר בשפע הפריחה. ברוב המינים הפריחה חלה באביב, בצבעים חזקים ובול טים. צמח מפותח - הפרחים מכסים את כולו עד כדי כך, שלא רואים את הירק בכלל.

רוב המינים פורחים בגונים ורודים עד לבנים, ויותר נדיר גם בגוון צהוב וכתום.

בין מיני האהל יש בעלי גידול משתרע, ויש כאלה היוצרים גושים צפופים.

גידול האהל מוצלח ביותר על גבי מידרון הפונה לשמש, ובהתפתחות ללא הגבלה. גיזום יגרום להתרוממות הענפים אחד על גבי השני ולגידול מסורבל. אם מקציבים לכל צמח בממוצע שני מ"ר, הרי שבמשך הזמן יתכסה שטח זה בצורה נאותה, ולא יהיה צורך אלא בגיזומים קלים בלבד אחרי שנים.
הגיזום, במידת הצורך, ייעשה בתחילת הקיץ, אחרי הפריחה  
ענפי האהל משתרשים בכל מקום מגעם עם הקרקע, ולכן הם מצויינים לחיזוק הקרקע בפני סחף. בגלל הסתפקות הצמחים בקרקעות דלים וגם שטחיים, הרי צמחי האהל מתאימים במיוחד לכיסוי מקלטים.
ריבוי האהל משלוחות ירוקות בחורף, לפני הפריחה, אם בתנאים אקסטנסיביים ; ואם בתנאי השקייה - בתחילת הקיץ אחרי הפריחה

בדרך־כלל, שלוחות אלו משתרשות בנקל, בתנאי שהן לא קצרות מדי. אורך שלוחה לשם ריבוי חייב להיות לפחות כ-20 ס"מ, כשמניחים אותה על גבי הקרקע לכל אורכה, מלבד התחלת הגבעול הנטמן בקרקע.
בשילוב צמחים אחרים עם קבוצת האהל, יש לקחת בחשבון תנאי השקייה מצומצמת, המתאימה לגידול זה. אפשר אז לשתול בשכנותו צמחים בשרניים שונים (סוקולנטים) אחרים, כולל קקטוסים, ביניהם אלו שהם קישוטיים בגוני עלוותם, אם לא בפריחה בולטת.
• ראה מדור צמחי-כיסוי : צלקנית, מינים שונים.

מתוך ספרה של רות בנימין - הצמח הנכון במקום הנכון

Pin It
Joomla SEF URLs by Artio