משפחה: פואתיים Rubiaceae

מוצא: פלורידה, דרום אמריקה עד בוליביה

 

 

 

ההמליה נמנית עם משפחת הפואתיים, משפחה בעלת ערך הורטיקולטורי שעמה נמנים בין היתר הגרדניה והאיקסורה, הנחשבים צמחי עציץ פופולריים.

בארצות מוצאו עשוי גובהו של שיח זה להגיע ל7- מטרים; בגידול בתרבות בארצות של אקלים ים תיכוני הוא מגיע עד 3 מטרים בלבד. ההמליה שיח זקוף ומבודר, בעל עלים חלקים הערוכים בדורים, 4-3 עלים בכל דור.

סלקציה עלים קטנים יותר משל המין הרגיל. העלים, הירוקים במהלך הקיץ, מקבלים עם ירידת הטמפרטורה בסוף הסתיו גוון כתום-אדום ומעניקים לשיח מופע קישוטי ובולט בגן. עלי המין הרגיל, לעומת זאת, נשארים ירוקים גם בחורף.

פריחת הצמח ממושכת: הפרחים הצינוריים, שצבעם אדום-תפוז (Scarlet), מופיעים בחודשי הקיץ בקבוצות בקצות הענפים. הפרחים מזכירים במקצת את אלה של הצסטרום והרוסליה .

הצמח מומלץ לשתילה באדמה עשירה, ותוספת כבול לבור השתילה עשויה להועיל. ההמליה נהנית מאדמה לחה, אולם על זו להיות מנוקזת היטב כדי שהשורשים לא יסבלו מחוסר אוויר.

כדי ליהנות מהפריחה בקיץ ובסתיו ומצבעוניותם של עלי הצמח בחורף יש לגדלו בשמש מלאה, אך עליו להיות מוגן מפני רוח ומפני קור.

ברגישותה לקור דומה ההמליה להיבסיקוס הסיני: כאשר טמפרטורות החורף נמוכות, היא עלולה לאבד את עליה. באזורים קרים יש לשתול את צמחי ההמליה בסמוך לקיר דרומי או מזרחי, ורצוי בחלק הגן המוגן מרוחות קרות.

גם אם הצמח נפגע מקור הוא מסוגל להתחדש מאזור צוואר השורש, ועל כן אפשר בעת הצורך לחדשו בגיזום באביב בסמוך לקרקע. מאחר שהפריחה מופיעה בקצות הענפים, אפשר לקצר ענפים בחודש אפריל כדי לעודד פריצת ענפים חדשים ובכך להעשיר את הפריחה.

פריחת ההמליה מופיעה באביב ונמשכת ממאי עד אוקטובר, וכך אנו נהנים משישה חודשי פריחה. הצמח גם מייצר פירות קישוטיים, המוסיפים ליפי מופעו בתחילת החורף.

אפשר לשתול את ההמליה כשיח בודד, ליד קיר או בקבוצה במרכז הגן, ולקבל כתם של צבע בולט ומושך תשומת לב. הצמח ניתן בקלות לעיצוב על גזע. כמו כן אפשר לגדל אותו במכל גדול (40 ליטר), להציבו בגן או בגינת הגג בשמש מלאה במשך רוב חודשי השנה, ובחודשי החורף הקרים להניח את המכל סמוך לקיר.

 

Pin It