בעשורים הראשונים של מדינת ישראל הובאו אלפי צמחי נוי חדשים . כיצד זה בוצע

שלבי האיקלום - אפשר למנות שלושה שלבים בתהליך האיקלום:

אינטרודוקציה - הבאת החומר
הסגר
ריבוי, בחינה ראשונה והפצת הצמח המאומץ

השיטה העיקרית באותם הימים הייתה העברת זרעים. רק במקרים נדירים, התבצע האיקלום בצורת יבוא של חומר צמחי, כגון צמחים או ייחורים מושרשים והוא כלל את שלב ה"הסגר" (קרנטינה) תהליך שתפקידו למנוע החדרת מזיקים אל הארץ המייבאת.

בארץ, אנשי בית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" ואנשי חוות הניסיונות של אהרון אהרונסון עסקו בניסיונות איקלום כבר בשלהי התקופה העות'מאנית אך עיקר מאמציהם הופנו לעצי פרי. בהמשך, בתקופת השלטון הבריטי, לראשונה עסקו באיקלום של צמחי נוי ועצי יער, מבלי לצפות לתועלת כלכלית מידית. ניסיונות איקלום מסודרים נעשו בידי ההסתדרות הציונית וקק"ל רק משנות הארבעים, כאשר י. גינדל הקים גן איקלום בתחנה לחקר החקלאות ברחובות. רוב ניסיונות האיקלום נעשו על בסיס ניסוי וטעייה ולעיתים גם על סמך מידע מהספרות המדעית. חלק לא קטן מניסיונות האיקלום נכשלו, עם זאת חלק לא מבוטל מהמינים נקלטו והיו לחלק מנוף  הארץ, לדוגמה עשרות מיני האיקליפטוס שאוקלמו מאוסטרליה.

פעילות רצופה של ניסיונות איקלום נמשכה עד להקמת המדינה. בשנת 1949-1950, נוסדו הארבורטום הלאומי באילנות, וסמוך אליו נוסדה חוות הנוי. פעולות האיקלום בחוות הנוי בהמשך באחריותה של רות בנימין קיבלו תאוצה ומאות צמחים הובאו מחו"ל בצורת זרעים. 

להלן קטעי ארכיון של פעולות האיקלום - החל מהזמנת צמחים על פי קטלוג , המלצה לזריעה וזריעה של אותם צמחים שהתחילו להיקלט 

הזמנת צמחים על פי קטלוג משנת 1954 על ידי רות שטיינר /לימים בנימין

{edocs}seeding order 1954.pdf{/edocs}

רשימת הצמחים שהתפתחו מהזרעים שהגיעו ביולי 1954 לחוות נוי

{edocs}plants from seeding 1954.pdf{/edocs}

רשימת צמחים הפורחים בגן - זהו סופו של תהליך האיקלום , שאחריו הופצו רשימות והוזמנו שתלנים , והוכנו שתילים להפצה במשתלת ההפצה בחוות נוי

{edocs}june 1954 plants.pdf{/edocs}