חוות נוי-עבר הווה ועתיד

 

דר' יעקב (קובלה) בן-יעקב *

 

חוות נוי הוקמה  קרוב מאד להקמתה של מדינת ישראל, לפני כ- 58 שנים.  יוזם הרעיון להקים את חוות נוי היה מנהל המדור לגננות ושתלנות במשרד החקלאות דוד צפריר (צירקין). צפריר העלה בפני הנהלת משרד החקלאות את הרעיון להקים תחנה להדגמת צמחי נוי ולכל הבעיות הקשורות בפיתוח הנוי וריבוי צמחים בארץ. לביצוע המשימה הוא גייס את רות בנימין שראתה בכך אתגר.  רות הכירה עוד מהימים שעבדה במשתלת צמחי הנוי במקווה ישראל את ה"נויניקים" (בלשונה) שהתרכזו סביב דוד זיידנברג ( זיידנברג הקים וניהל את הגן הבוטני במקווה במשך שנים רבות והקים דור שלם של גנני נוי ושתלנים) . הנוייניקים האלה ( דוד גלעד, יוסף זליגמן ואחרים ) עזרו לרות בתחילת דרכה בחווה. השתילות הראשונות בחווה היו בנובמבר 1949 על שטח של 10 דונם.   

באמצע שנות החמישים רות נשלחה להשתלמות ב"מכה" לגננות –באנגליה. שם היא עבדה בעיקר בגן ההדגמה של החברה המלכותית לגננות  (Royal Horticultural Society) , וכפי שרות עצמה מעידה: "בחוזרי ארצה הבאתי איתי מטען עשיר של ידיעות ובעיקר: תפיסה מעמיקה ומבוססת על כיוון העבודה בחווה. אין לי ספק שרות שאפה להקים גן בדוגמתו של הגן בויסלי (Wisley    ) בו עבדה והשתלמה, אך הצרכים בארץ חייבו אותה ואת צוותה לעסוק בעיקר באיטרודוקציה של צמחי נוי חדשים. ואכן חוות נוי החדירה לגננות בארץ מאות מינים חדשים של צמחי נוי. רב  האיטרודוקציות  נעשו על ידי יבוא זרעים וחלקם על ידי יבוא חומר וגטטיבי של סלקציות מוגדרות.

גן החוות נוי הוא ייחודי (היחיד בארץ)  בהיותו גן להדגמת גננות ואכן יש בו חלקות לעצים, לשיחים למטפסים וכדומה. כיעה לגן הדגמה בחווה תוכננו חלקות מיוחדות לאוספים שונים: אוסף צמחי תבלין, אוסף צמחי רפואה אוסף זני פלרגוניום , אוסף מיני אלוא, אוסף זני ורדים לגינון וכדומה. 

הגן תוכנן על ידי ש. אורן אך עקב בעיות סחף קשות נעשו שינויים רבים, על ידי  אנשי האגף לשימור הקרקע במשרד החקלאות, שנועדו למנוע את הסחף  על ידי  שילוב של טרסות ותעלות מים שנעשו לפי קווי גובה. רות קלטה לעבודה חבורת עובדים מסורים שפיתוחו את הגן והמשתלה לתפארת. אזכיר במיוחד את יוסף דפנה בעל " האצבע הירוקה" שפיתח שיטות ריבוי יעילות למספר צמחים חדשים וביניהם האלמון ההודי.

המשתלה שפותחה בחווה מכרה שתילים בעיקר של מינים חדשים לכל תחנות התצפית וכמובן לגננים מקצועיים וחובבים בכל רחבי הארץ. תפוצה זאת של הצמחים תרמה רבות למגוון הגדול של צמחי הנוי בגנים ולבחינת הצלחתם באזורי הארץ השונים. בנוסף החווה הייתה חלוצה ביצוא ענפי קישוט. העצבונית (רוסקוס) שפותח בחווה היה מקור חומר הריבוי למאות הדונמים של גידול זה בארץ.

החווה כמו פעילויות רבות אחרות בענף הנוי היו תמיד "בנים חורגים " במשרד החקלאות. החווה נולדה עם קשיים רבים שהמשיכו לאורך כל שנותיה. כפי שמעיד צירקין, רות גרה בשנים הראשונות של החווה בארגז עץ (ליפט) שהפכה אותו לדירתה בתקופה הראשונה שעבדה בחווה. במשך השנים החווה עברה שינויים מנהליים שונים . בתחילה נוהלה ישירות על ידי מנהל המדור לגננות ושתלנות בקריה-דוד צירקין, א"כ שויכה למשרד החקלאות האזורי בחדרה ובשנת 1974 כשהייתה למשרד  מגמה לסגור את החווה לגמרי מנהל המחקר החקלאי הסכים לתת לחווה חסות מקצועית ומנהלית. זמן קצר לאחר חיבור החווה למחלקה לצמחי נוי ופרחים במינהל המחקר החקלאי (מכון ולקני) רות בנימין נפטרה בגיל צעיר. דר' אמיר הגלעדי  ואחרי יאיר אלבר נהלו את החווה. כבר בראשית צרופה של החווה למינהל המחקר התווסף סיד איבקר לעובדי החווה כאחראי על האינטרודוקציות. הקשר עם מינהל המחקר ובהשפעתם של החוקרים המקומיים: אמיר הגלעדי, סיד איבקר  ויאיר אלבר וחוקרי המחלקה בבית דגן הורחבו שטחי המחקר והפיתוח. בתקופה זאת נקלט לעבודה גם אלי לוי שעדיין מנהל את גניי החווה. עידן מינהל המחקר נפסק די מהר כשרוח ה"הפרטה" נפלה גם על מכון וולקני. משנת 1984 החווה נמצאת בבעלות ובניהול הארגון לגננות ונוף בישראל.

אודה על האמת  שבשנים האחרונות לא הרביתי לבקר בחוות נוי. בביקורי האחרון מצאתי גן נהדר עם אקסמפלרים מדהימים של עצי נוי בוגרים (בני קרוב ל60 שנה) המוחזק לתפארת על ידי רחמים שער ואלי לוי שגם מלמד ומדריך בקורסים.  במשתלה יש עדין צמחים ייחודיים אך אין ספק שקשה לה להתחרות עם שפע המשתלות ומגוון הצמחים הקיים היום.

בחוברת שיצאה לאור לרגל חצי יובל שנים לחוות נוי ישנם כ-25 מאמרים שונים בהם תאור החווה ודעותיהם של הכותבים על תפקידי החווה וכיצד היו רוצים לראותה. לרגל המשך קשיי החווה (כפי שהיה מיום הקמתה) יש לבחון שוב את תפקידי החווה: לדעתי רצוי היה לאמץ את המודל של גני ויסלי באנגליה ולראות בחווה גן הדגמה של שימוש גנני נכון של כל הצמחייה הנמכרת על ידי המשתלות בארץ. יש לחזק את מעורבותם של השתלנים וחובבי הנוי בעשייה , זאת כמובן בנוסף לחלקם של הגננים המקצועיים.

הקמתה של החווה והחזקתה במשך כל השנים היה והוא עדין מאמץ ומסירות רבה של הרבה אנשים ש'איכפת' להם הנוי ויופי הגנים. במסגרת סקירה קצרה זאת הזכרתי מספר אנשים בשמותיהם אך ישנם רבים אחרים שהיו ואודם מסורים לחווה שלא הזכרתי אותם בשמם ואיתם הסליחה.    

 

ספרות :

1. מינהל המחקר החקלאי ( 1974): "25 שנה לחוות- נוי של מינהל המחקר החקלאי בעמק חפר" . פרסום מיוחד מס' 31 בהוצאת המחלקה לפרסומים מדעיים, מרכז וולקני, ראשון לציון. תדפיס מתוך "גן ונוף" כרך כ"ט, חוב' י"א- י"ב (אוגוסט-ספטמבר 1974) בהוצאת ארגון הגננים בישראל, תל-אביב.

 

2. אתר האינטרנט לזכרה של רות בנימין שהוקם על ידי בנה   אריאל בנימין:    http://www.ginatnoy.co.il        

 

 

================================================

 

* דר' יעקב בן-יעקב הוא גמלאי המחלקה לצמחי נוי ופרחים  במנהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני). בעבר עבד כמדריך גננות ושתלנות נוי במשרד החקלאות (היום המחלקה להנדסת הצומח). .

 

 

** ערכים נוספים חשובים בחווה – אוסף דקלים, אוסף עצי מחט, אוסף סוקולנטים,  אוסף פרוטיאות.  עצים מרשימים של כוריזיה בקבוקית, ינבוט, שלטית מקומטת ועוד.