הדפסה

{phocagallery view=category|categoryid=3|imageid=125|detail=5|float=left}

ציטוט מתוך המאמר המלא

בגן גם מנסים למצוא פיתרון לחולי של עצים מתוך הגישה שגורלו של עץ אינו כריתה גם אם יש לו קשיים להתפתח. כך צמח שגזעו התפצל לשלושה כבר בגובה הקרקע ושלושת הגזעים נטו לשכב על האדמה היה ודאי נכרת בפארק רגיל. חשבו בחוות הנוי מה לעשות והפיתרון שנמצא היה חיזוק על ידי גשר ממתכת בין שלושת הגזעים שהחזיר אותם לזקיפות.

את הינבוט הלבן ניסו לגדל במספר פארקים בארץ והיו נוהגים עמו כמו עם שאר העצים וגוזמים את ענפיו. העץ לא החזיק מעמד ולא ידעו מדוע. בחוות הנוי לא ממהרים להפעיל על העצים את השיטות המקומיות ולא גזמו אותו. מסתבר שמשק הענפים גדול יחסית לעץ ולכן הענפים מנמיכים ויורדים עד לקרקע ונתמכים בה. במצב זה הרוח אינה מנדנדת את הענפים והעץ שומר על יציבותו. אחת מדרכי הסיוע שמספק גידול העצים בחווה היא פשוט נתינת המרחב הנדרש להתפתחות העץ. כך הינבוט הלבן בחווה משתרע על שטח גדול מאוד שמקומות אחרים בארץ שבהם נשתל לא הקציבו לו, מחוסר ידע וניסיון.

ליד גדר הגן ראינו את האקליפטוס הלימוני, צר וגבוה עם גזע לבן כאילו כוסה ביריעת פלסטיק. בשלב מסוים בחייו נכרת אחד הענפים העיקריים של העץ. הגדם התכסה אף הוא בכיסוי הלבן החלק, כאילו ריפא העץ את עצמו.

רבים הם מתכנני הנוף המגיעים לחווה לוודא מהו השטח הנדרש לעצים שברצונם להציע ללקוחותיהם. רק עץ בבגרותו בתנאי הארץ יכול לתת את האומדן הזה. "אל נשכח שהעצים בארצות המקור שלהם מתנהגים שונה מאשר אחרי האיקלום שלהם בארץ", אומר מולא. ...................

{phocagallery view=category|categoryid=3|limitstart=0|limitcount=6|detail=5|imageordering=9}

{jcomments on}