חיפוש באתר

ערב חג סוכות יכריע השופט בבית המשפט לגבי שטח הגן הבוטני "חוות הנוי" שעליו יתנהל הדיון במסגרת הפשרה וחילופי שטחים בין נציגי היזם שחכר את השטח ממנהל מקרקעי ישראל למשרד החקלאות שטוען לחזקה על השטח במסגרת היותו גן בוטני מוכר.כל זאת תוך התעלמות מוחלטת מה"ארגון לגננות ונוף"וקבוצת מתנדבים שמטפלים במקום.
תמונת המצב שמתוארת כאן נעשתה על סמך מסמכים רשמיים בודדים בנושא וכן מידע שנמסר בעל פה מגורמים שעסקו בנושא מטעם המדינה,הארגון לגננות ונוף ואזרחים שפעלו במשך השנים בחווה.ולכן אנו מבקשים להציגה כבקשה לפתיחת דיון ציבורי מקיף סביב הפעילות בחוות הנוי בשיתוף ועירוב הצדדים הנוגעים בדבר,כולל כל המסמכים והמפות הרלוונטיים-ולהמנע מהצגת דברים חד צדדית ומוטה.תקוותנו היא שיהיה בכך פתח להגשמת החזון שעומד במרכז פעילותה של החווה בימים אלו:להיות מרכז למורשת הגננות ותכנון הסביבה בישראל שמשלב בתוכו פעילות קהילתית-חברתית,חינוכית מקצועית ותיירותית ענפה לרבדים רבים בציבור.
אולם ,לפי הנתונים הנ"ל,לפני השופט תעמוד מפת מדידות שמנפקת לו הפרקליטות ובה נמדדה משבצת שטח שכוללת בתוכה שטח של כ-13 דונם,ובו חלקת גן בוטני בגודל של כ 6 דונם-שכוללת עצי פיקוס בני עשרות שנים,וכן עצים נוספים וצמחי נוי יחודיים,פרגולה מרשימה מכוסה בצמח ויסטריה,שמשמשת לפינת ישיבה והדרכה מרכזי ויחודי,מבנים ומחסנים שמשמשים לפעולת אחזקת וחידוש הצמחיה.
מפת מדידות זו נערכה בהזמנת הפרקליטות,בלי להתיחס כלל למה שמצוי במשבצת הקרקע והיא שונה מהמפה אותה הזמין נציג משרד החקלאות שבא בהוראת בית המשפט שבועיים לפני כן עם אותו צוות מדידות ולפיו השטח שנימסר ללא תנאי ליזם לתחילת עבודת תכנון ופיתוח הינו רק שטח המשתלה שסמוכה לכביש הגישה-זאת אומרת-שטח של כ 6 דונם שכולל מספר עצים שמורים וכן מבנה לשימור ומתקני גידול לצמחים שמשמשים לטיפוח הצמחיה במקום-ללא שדרת הגן המרכזית ושוליה.מה יכולים לטעון נציגי הפרקליטות או היזם לפיכך כדי להצדיק את הכללת שטח שדרת הגן המרכזית במסגרת המשתלה-שעצי הפיקוס המסודרים בשדרה פשוט לא נמכרו במשתלה במשך 50 שנה ולכן השתרשו? שהויסטריה שגדלה על הפרגולה בהמשך השביל ומכסה אותו במשך עשרות שנים,גדלה שם פרא רק כי לא הצליחו למכור גם אותה השתלנים הרשלניים?שהדשא המטופח שמכסה את השדרה וצמחי הנוי שגדלים בשוליו הם סתם עזובה בשולי שטחי המשתלה?שכיתת הלימודים ומבנה המשרדים וההרצאות שמיועד לשימור שעומדים בשולי החלקה ושימשו במשך השנים להדרכת מאות ואלפי גננים מכל רחבי הארץ,הינם מחסנים לעציצים ומצעי גידול במשתלה?
כל זאת לאחר שחודשיים קודם סיכם השופט כי מדידת שטח המשתלה שימסר ליזם תוך חצי שנה מהחלטתו,היא הבסיס למשא ומתן בין משרד החקלאות ליזם לגבי החלפת שטחים באיזור כדי שתוכניות הבניה באיזור לא יפגעו וגם שטח הגן הבוטני לא יפגע.
לפי המדידה שתונח לעיונו של השופט-לב ליבו של הגן הבוטני,החלקה המשמעותית ביותר בגן שכוללת שדרה יצוגית ומולה מבנים (אחד מהם מבנה לשימור ) נימסרים לידי היזם ללא משא ומתן.
זוהי המטרה:חלוקת שטח של גן בוטני מוכר לפי חוק הגנים הבוטנים,שמשמש מזה 60 שנה למרכז הדרכה לשימוש בצמחיית נוי ותכנון סביבה, לאדריכלים וגננים מכל שדרות הציבור,בעיצומו של תהליך של הפיכת המקום למרכז קהילתי לפעילות "ירוקה" איזורי,ארצי ואולי עולמי.
כל זאת רק כדי שלא לפגוע בתוכניות הבניה של יזם פרטי בעל הון שיושב באירופה,וזאת אחרי פגיעה עקבית ורבת שנים באופן ישיר ובאופן עקיף בפעילות בחווה מטעם גורמים שונים העוינים לחווה.
זו היא פגיעה שאין דומה לה בערכים שעליהם מגנה עמותת "אדם טבע ודין"-קרקע ציבורית מוסבת לבניה בהתעלמות מוחלטת מהפעילות שמתקיימת בה

על מנת להסביר טוב יותר את הטענה האחרונה נפרט יותר לגבי הפעילות בחוות הנוי לאורך השנים,כולל סימני השאלה שעולים באופן נקודתי:
חוות הנוי הוקמה ביוזמת משרד החקלאות,מעט לאחר קום המדינה,בצמוד למדרשת רופין משני טעמים עיקריים:
1)לפי תפישת משרד החקלאות היתה הצדקה להקים מרכז מחקר והדרכה לגידול צמחי נוי,כולל גן בוטני כדי לקדם את נושא תכנון הסביבה בארץ שלמעשה לא היה קיים אז ,על ענפיו השונים כולל אדריכלות נוף, גננות והשתלנות בארץ ותחומים נילווים.
2)החווה הוקמה בצמוד למדרשה (שהוקמה כדי לקדם את ההכשרה המקצועית של בני ההתישבות העובדת,והיתה בבעלות חברת "ניר שיתופי"),כדי לסייע לתלמידים לישם את חומר הלימודים שנלמד במדרשה בתחומי החקלאות,הגננות ותכנון הנוף.
עקב שיקולים שונים צמצם משרד החקלאות את ההשקעה בחווה בהדרגה-והחווה עמדה מול איומי סגירה בתקופות שונות משנות ה-60 ועד שנות ה-80.היה זה ה"ארגון לגננות ונוף" שיזם את לקיחת האחריות על שטח החווה ואף קיבל אותה בהסכם רשמי שנחתם מול משרד החקלאות בשנת 1984-
שעיקריו הם לקיחת אחריות על תחזוקה והפעלת הגן הבוטני שכלל כבר אז פרטים יחודיים בני 30 שנה,ועל הפעלת כל המתקנים והמבנים בגן.משמעות האחריות הזו היתה שהמימון מטעם המדינה לפעילות בחווה מצומצם לתמיכה מזערית אם בכלל ואילו ה"ארגון" לקח על עצמו לפתח בשטחי המחקר הגדולים פעילות הדרכה בנושאים שבתחום פעילותו,משתלה לפיתוח צמחיית הגן ולצידה משתלה שתהווה חלק בלתי ניפרד מגורמי המשיכה לגן הבוטני וההכנסות ממנה מיועדות ליצירת משאבים לאחזקת הגן.
היבט משמעותי של הסכם זה שלאחר 15 שנה,שבהם מוכחת יכולתו של הארגון לקיים את השטח באופן עצמאי שטח הגן,כולל הצמחיה הותיקה שבו, הופך לרכוש הארגון לגננות ונוף.

במהלך שנות ה -90 קרו שני תהליכים במקביל במדרשת רופין השכנה לחוות הנוי:
1)האצת הפעילות במדרשה ,והגדלת קהל היעד, ובמקביל הגדלת שטח הפעילות לשלוחה בבית הספר ללימודי ים וחקלאות ימית תוך משיכת יזמים פרטים למימון הפעילות במכללה.שלב חשוב בכל זה היה הכשרת המכללה להענקת תארים אקדמאיים שהושגה בסוף העשור ולוותה במהלכי שיווק בהיקף נרחב.
2)הפסדים של עשרות מיליוני שקלים שהניעו את "ניר שיתופי" להעביר את המדרשה לכינוס נכסים.
אפשר לתהות איך מוסד לימודים,שמצוי בהליכי פשיטת רגל יכול להרשות לעצמו תנופת פיתוח ושיווק כזו?
בסוף התקופה הזו,רכשו יזמים מחו"ל את המדרשה על חובותיה,ובמרכז התהליך עמדו מטעם המדרשה,המנהל שלה באותה עת-רני עידן ונציג היזמים בישראל,דודי ליטבק .כל זאת על רקע תוכנית הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שאחת המשמעויות שלה היא ששטח מוחכר על ידי המנהל הופך לרכושו של המחכיר.זאת אומרת שיתכן שכל התוכניות המוצגות כעת כמיזם חינוכי רחב היקף של היזם יהפכו באופן כזה או אחר לדירות שמכירתן תכסה את הוצאות היזם.  
לפי הפרטים הידועים לנו החלו הפניות להסדרת הפרטים הנוגעים לשטח חוות הנוי בשנת 1998,השנה בה תמה "תקופת הניסיון" של הארגון לגננות בנוף ושלב בו הצמחיה בשטח הגן הופכת לרכוש הארגון.
במקביל,עמדה פעילות המשתלה בחווה מול קשיים שנובעים מהתמורות שחלו במשק החקלאי בשנים אלו-הוצאות גדלות על כוח עבודה זול ומיים,וכן החלטות מעוררות מחלוקת על הטיפול במשתלה במיסגרת האילוצים הללו.
3)כמו כן נידרשה החווה לוותר על שטח משתלה של כ 7 דונם לטובת מתחם "בית דויד" שהוקם על ידי גורמים שלא קשורים לחווה.
שאלות נוקבות שעולות מכאן הן מדוע הקשו באותם תנאים גורמים ממשרד החקלאות על הקצעת כוח עבודה זר ומכסות מיים ראויות למשתלה,זאת בידיעה שזהו המקור הכספי היחידי לפעילות האחזקה בגן.
מדוע כל העת-עד ימים אלו, ,שבהם פונים  לשרת החקלאות בקשר לפניה בענין חוות הנוי נמנע משרד החקלאות מלנקוט עמדה בנושא חלוקת הגן הבוטני שהוא הכריז עליו מתוקף חוק שהוא יזם בדיוק כדי להגן על הגנים היחודיים האלו?
הקשיים על הפעלת המקום התגברו לאחר רכישת מדרשת רופין על ידי היזם-שנציגיו החלו לבוא בבקשות פינוי לארגון לגננות ונוף משטח חוות הנוי בטענה שהוא פולש לשטח החווה.זאת בטענה ששטח החווה נרכש להחכרה על ידיהם לפי חוק מכונס הנכסים.כל זאת תוך כדי העמדת הארגון, שנשא בהוצאות הטיפול במקום במשך 20 שנה הקודמות לכך,כפולש לשטח בפני הציבור ובית המשפט.
צריך לשאול כמה שאלות שעולות בהקשר לכך:
1)איך קורה שמוסד מחקרי שהוקם מטעם המדינה-כולל מבנים ומתקנים למחקר והדרכה,כולל גן בוטני ובו עצים ושיחים בני עשרות שנים,רובם אבות אבותיהם של צמחי הנוי הגדלים היום בגני ישראל,נמסר ליזם פרטי שמעונין להשתמש בשטח לצרכי בניה?
2)איך עובד המנהל למקרקעי ישראל שאמון על קרקעות המדינה,ואחראי כלפי הציבור על תכנון השימוש בשטחים?איך מחכיר גוף זה שטח כזה לכונס נכסים כשטח בור ללא שימוש מבלי להתיחס כלל לפעילות העניפה שנעשית בשטח וכל כולה שימוש בכל מטר בשטח עצמו לצרכי חוות הנוי?
3)איך קורה שכונס הנכסים שמכר את שטח המכללה ליזם קיבל בשטח זה את שטח חוות הנוי.אם השטח היה שייך כל העת למדרשת רופין-איך זה שמשרד החקלאות ערך עם הארגון לגננות ונוף הסכם מקיף כזה ללא כל התערבות מצד המדרשה?
4)ויתר על כן,אם היה השטח היה בידי מדרשת רופין במשך יותר מ-50 שנה,מדוע לא קיימו שום פעילות בכל התקופה הזו שמצדיקה את הכשרת המקום לטובתם ובזמן הזה העלימו עיין מהפעילות המגוונת

{jcomments on}

Pin It