חיפוש באתר

הצמח הוא יצור (אורגניזם) חי, המסוגל לקלוט  חומרים מן הקרקע ומן האוויר ולהופכם, בעזרת האנרגיה של האור, לחומרים (תרכובות אורגניות) הבונים את גופו. במקביל, הוא פולט לאווירחומרים כמו חמצן ופחמן דו-חמצני. פעולות אלה מכונות חילוף חומרים. בחילוף החומרים יש תהליכים של פירוק ובניית תרכובות. בשעת פירוק תרכובות (נשימה למשל) מפיק הצמח חום, אשר נחוץ לתהליך של בניית תרכובות לבניין גופו. לצורך קיומו זקוק הצמח לקרקע, מים, אוויר, אור, חום:  

 

קרקע -  הצמח מצמיח שורשים בקרקע ונאחז בה על מנת לייצב את גופו/נופו העל אדמתי.  באמצעות שורשיו יונק הצמח מן הקרקע תמיסות   של מינרלים הנחוצים לו לבניין גופו. מים - המים ממלאים תפקידים חשובים ביותר בחיי הצמח ואפשר לומר שבלעדיהם אין קיום לעולם הצמחים (כמו גם לכל היצורים החיים).  

 תהליך הנביטה של הזרע מתחולל רק באמצעות מים, המאפשרים את הפעילות הכימית של ראשית תהליכי הצמיחה.  בתהליך הפוטוסינתזה מפרק הצמח את המים לגורמיו, משתמש במימן לבניית סוכר ענבים ומשחרר חמצן לאטמוספירה.  המים מעבירים את החומרים המומסים מן הקרקע לנוף ומן הנוף לשורשים. הצמח מצנן את גופו בפעולת דיות - המים המתאדים מן העלים מורידים את הטמפרטורה בסביבת הצמח.    

 אור - הצמחים יודעים להפוך את האור לחום (אנרגיה) הנחוץ לבניית תרכובות הסוכר, בתהליך הנקרא פוטוסינתזה. ניתן לרשום נוסחה כללית של התהליך ותוצאתו:     C6H12O6 +602    נוכחות אור  +כלורופיל + 6CO2 +6H2O   אוויר -  הצמח נושם, ככל היצורים החיים: שורף חמצן ומפיק חום לתהליכי חייו. כמו כן הוא פולט פחמן דו חמצני לאטמוספרה (כל אברי הצמח נושמים ומכאן החשיבות הרבה למצע מאוורר ומנוקז).    

בתהליך הפוטוסינתזה הוא משתמש בפחמן דו חמצני מן בשעות האור, מבצע הצמח פעולה נוספת: האוויר לבניית תרכובות סוכר.   

חום - הטמפרטורות האופטימליות להתרחשות הפעילות הכימית בגוף הצמח הן 35-15 מעלות צלסיוס. בפני חום או קור מתגונן הצמח בדרכים שונות, שהשכיל לסגל לעצמו במרוצת האבולוציה על מנת לשרוד ולחיות טוב בתנאי הקרקע והאקלים בארץ מוצאו על פני כדור הארץ.   

מעגל החיים של הצמח - זרע - נביטה - צמיחה - פריחה ( = רבייה) - פרי - זרע הצמחים החד-שנתיים סוגרים מעגל חיים בעונת גידול אחת. צמחים רב-שנתיים מתקיימים יותר מעונה/שנה אחת; יש צמחים המאריכים חיים עשרות ואף מאות בשנים. משהגיעו לגיל פריחה - יפרחו מדי שנה ויבשילו פרות וזרעים.    

מוצא הצמח - מפתח להבנת צרכיו המיוחדים כמו האדם כן הצמח הוא תבנית נוף מולדתו. במרוצת האבולוציה התפתחו הצמחים בארצות מוצאם תוך הסתגלות לתנאי האקלים, הקרקע והסביבה. תנאים הקיימים הסתגלות משמעה - פיתוח תכונות פיזיולוגיות המאפשרות לשרוד ואף לחיות טוב - אם במדבר או ביערות גשם, בקור, ביובש או בחום.    

יש צמחים שסיגלו לעצמם תרדמת חורף, כדי לשרוד בחורף הקר והארוך (נשירי חורף); אחרים נעלמים מעל פני האדמה דווקא בקיץ - בעונה היבשה והחמה, כדוגמת הגאופיטים באזורנו; צמחים שחיים בג'ונגל בארץ מוצאם, ייפגעו בארצנו קשה אם ייחשפו לקרינה מלאה - והדוגמאות רבות.    

לכן עלינו להכיר את הצמח ואת מוצאו, כדי שנוכל להעניק לו תנאים אופטימליים, ולעתים - כדי שנגיע להחלטה שהצמח המסוים אינו מתאים לגינתנו.      

  כותבת המאמר היא שרה אדר, גננית נוי משנת 1966 ובוטנאית,   עורכת "גן ונוף" בשנים This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 1987-1992      

Pin It