|
סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
בארץ, אנשי בית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" ואנשי חוות הניסיונות של אהרון אהרונסון עסקו בניסיונות איקלום כבר בשלהי התקופה העות'מאנית אך עיקר מאמציהם הופנו לעצי פרי. בהמשך, בתקופת השלטון הבריטי, לראשונה עסקו באיקלום של צמחי נוי ועצי יער, מבלי לצפות לתועלת כלכלית מידית. ניסיונות איקלום מסודרים נעשו בידי ההסתדרות הציונית וקק"ל רק משנות הארבעים, כאשר י. גינדל הקים גן איקלום בתחנה לחקר החקלאות ברחובות. רוב ניסיונות האיקלום נעשו על בסיס ניסוי וטעייה ולעיתים גם על סמך מידע מהספרות המדעית. חלק לא קטן מניסיונות האיקלום נכשלו, עם זאת חלק לא מבוטל מהמינים נקלטו והיו לחלק מנוף החל משנת 1986 התחלתי את פעולות האיקלום במינהל המחקר החקלאי. בשונה ממה שהיה מקובל עד אז, השיטה העיקרית שלנו הייתה בצורת הבאה של צמחים מושרשים של קלונים נבחרים, שטופחו בחו"ל, והם מצטיינים בתכונות בולטות וחשובות. העבודה נעשתה בתיאום עם ועדות האיקלום של האגף לפרחים בשה"מ, משרד החקלאות. אנו מאקלימים צמחי נוי מאזורים שונים בעולם ובוחנים את התאמתם לשמש כפרחי קטיף, ענפי קישוט, כצמחי עציץ ליצוא, צמחי גן חסכני מים וצמחי נוי בעלי מופעים חדשים ותכונות ייחודיות, שיתאימו לגינון, במגוון קרקעות ובתי גידול שונים. דגש מושם על צמחים בעלי ערך גנני רב: צמחי כיסוי, שיחים חסכני מים או בעלי תקופת פריחה ממושכת, צימוח קומפקטי, עצים בינוניים, עמידות למזיקים ומחלות, מושכי ציפורים ודבורים ועוד. מאידך, אנו ערניים לגבי צמחים המייצרים זרעים בכמויות גדולות, ופוסלים אותם מיד, כדי למנוע מהם להתבסס ולהפוך לצמחים פולשניים. המעבר לאיקלום דרך חומר צמחי נבע הודות לשני תהליכים: 1. כבר נוצר בארץ מלאי גדול ורחב של מינים של צמחי נוי, ו-2. נחשפנו למידע על מגוון הסלקציות שנעשו בעולם. המטרה הייתה להביא את הזנים בהם ידענו ש"מין הבר" שאוקלם בארץ (שמקורו היה באיקלום מזרעים) מתאים לבית הגידול בארץ וכעת נותר לשדרג את המופע. לדוגמה: הבאנו זנים של רימון בעלי פרח מלא וצבע שונה, זנים של בן עוזרר הודי בעלי צבע עז וקומפקטיות, זן של המליה בעלת עלים קטנים יותר ומאדימים, כילופסיס בצבעים עזים וזן שלא מייצר זרעים, דק פרי זקוף קומפקטי ועוד מאות זנים שהבאנו במהלך השנים. ספינת הדגל המובילה הוא הסוג לויקופילום (לבן-עלה) Leucophyllum. עד היום איקלמנו 15 מינים וזנים. מוצא הסוג במדבריות הדרום מערביים של ארה"ב, טקסס, ניו-מקסיקו ומקסיקו. כל הזנים פורחים בשפע כל הקיץ והסתיו, עמידים בתנאי גידול קשים, חסכני מים, מספקים אבקה לדבורים בתקופה בה חסר בטבע, ויש להם ערך גנני רב. תהליך כזה חייב לכלול את שלב ה"הסגר" (קרנטינה) הנמשך 6-24 חודשים, ותפקידו למנוע החדרת מזיקים ומחלות. איקלום צמחים הינה עבודה ממושכת ומייגעת הדורשת ידע, שיטתיות, סבלנות והתמדה. בארץ, מספר משתלות לצמחי נוי עוסקות באיקלום צמחים. התהליך דורש אמצעים מרובים ולא פעם מדלגים עליו והצמח מוצא את דרכו לגינות בלא תשומת לב להיבטים המורכבים של תהליך ההסתגלות. האיקלום הוא תהליך הדורש זמן, נכונות להשקיע עמל רב שרק לעיתים זוכה בתמורה. |
|
|
|
מעודכן לתאריך: 14/07/08 |
משחר התרבות האנושית עוסק האדם באיקלום צמחים, כדי להעשיר ולגוון את הגנים במינים מעניינים, קישוטיים ופונקציונאליים. בתולדות מפעל האיקלום, אין ספק כי הבכורה לעמים האנגלו-סאכסיים. האנגלים, באופן שיטתי העבירו מאות סוגים, מינים וזנים של צמחים בין חלקי האימפריה שלהם, שהשתרעה בעת ההיא על כרבע מארצות תבל ובאזורים אקלימיים שונים. אמנם גם ההולנדים, בעיקר בטיפוח של בצלים ופקעות, שלחו ידם במפעל האיקלום, אך רק האנגלים הפכו "אופנה" זו למפעל, למדיניות ממשלתית. השיטה העיקרית באותם הימים הייתה העברת זרעים. רק במקרים נדירים, התבצע האיקלום בצורת יבוא של חומר צמחי, כגון צמחים או ייחורים מושרשים והוא כלל את שלב ה"הסגר" (קרנטינה) תהליך שתפקידו למנוע החדרת מזיקים אל הארץ המייבאת.
הארץ, לדוגמה עשרות מיני האיקליפטוס שאוקלמו מאוסטרליה. פעילות רצופה של ניסיונות איקלום נמשכה עד להקמת המדינה. בשנת 1949-1950, נוסדו הארבורטום הלאומי באילנות, וסמוך אליו נוסדה 
לאחר שלב ה"הסגר", כדי לשמר את תכונות הזן חייב להיות המשך ריבוי וגטטיבי של הקלונים ואנו עושים זאת בחממת הריבוי בוולקני. הצמחים נשתלים לבחינה ומעקב בחלקת האיקלום בוולקני וחלקם גם מועבר לבחינה לגננים וחלקות בארץ. צמחים המראים יתרון והתאמה לתנאי הארץ, מופצים למשתלות, מתפרסמים באתר המינהל www.agri.gov.il ובעיתון גן-ונוף, תוך ציון הוראות גידול ותכונות הצמח.