רשימת צמחי הגן
alpinia speciosa אלפיניה הדורה
משפחת הזנגביליים - Zingiberaceae
מוצא: הודו, מזרח אסיה. גובה: 2-1.5 מ'
צמח עשבוני מרשים רב שנתי וירוק עד. בעל עלים גדולים חלקים ומגוונים לאורכם בפסים בירוק וצהוב, בצורה א-סימטרית. הפריחה מזכירה צדפים, ריחנית, לאורך שרביטים שמוטים באשכולות לבנים עם גוווים צהובים וורודים. הצמח בעל מראה טרופי מיוחד, ובולט בגן. זקוק להרבה השקיה. יש להגן מקור ולגזום עלים יבשים.
aloe spp אלוי בחוות הנוי
בחלקת הסוקולנטים בחוות הנוי גדלים מספר סוגים של אלוי שיובאו מארצות שונות.
להלן התיאור בשפתה המדוייקת של רות בנימין -
בחלקת הסוקולנטים נראה בחודש פברואר צבע רב , בעיקר הגוונים האדומים של מיני אלוי אשר תפרחתם היפה והאקסוטית בולטת מרחוק
אלוי קוצני aloe cristata
זהו מין נפוץ מאוד , חסר גבעול , בעל עלים עם שוליים קוציים , פורח בחורף בשיבולים זקופים עד לגובה של כ 54- 60 ס"מ . הפרחים בגוון אלמוגי חזק . הריבוי מנצרים הצומחים סביב הצמח.
אלוי מרוסן aloe ciliaris
אלוי מרלותי aloe matlothii צמח חדש בארץ , קוצני שגידלנו מזרעים צמח משתרע הפורח בקצות הגבעולים.
רות בנימין , פברואר בחוות הנוי , גן ונוף 1960
אלה הם צמחים בשרניים, רובם מדרום אפריקה, אשר בדרך כלל מצמיחים עלים עבים ופורחים בצורה בולטת מאוד. לרוב בסוף החורף.
הדרישות המשותפות לכולם: הם זקוקים לחום ולשמש, מסתפקים במעט מים ואדמה שטוחה ודלה, רגישים לקור. הבאן ברור שגם יתאימו מאוד לגדול במיכלים פרט לאיזור קר.
הערך המיוחד של מיני צמח זה הוא בכך, שבתוך מקום מצומצם, במיכל, או בשטח אדמה מוגבל ושטחי, אפשר לגדל צמח לא גדול בעל פריחה מרשימה, ובעונה שהיא בד"כ דלת־ פרחים . גם המינים הגדולים, כגון: אלוי עצי, אלוי מרלות, נשארו בעלי ממדים מצומצמים בהיותם נתונים במקום המגביל את התפתחות השורשים.
יתרון נוסף הוא בכך, שהאלווי אינו סובל בהעתקה ובהעברה – כך שאפשר להביא לבית קברות צמח מפותח, אפילו עם התחלת פריחה, דבר המתבקש לפעמים במציאות המיוחדת של בית־הקברות
הריבוי מנצרים - באותם המינים המצמיחים אותם, וכן - מזרעים, בתחילת הקיץ.
להלן המינים העיקריים של אלוי
אלוי אמיתי Aloe vera - פריחה צהובה בחורף . מצמיח הרבה נצרים . הצימוח זקוף
אלוי דוקרני Aloe spinosissima - בן הכלאה של אלוי עצי ואלוי נמוך - גודלו כמטר וקצת יותר . העלים שאורכם כ 30 סמ , מסודרים , במרחקים ניכרים זה מזה סביב גזע חלק , פריחה אדומה
אלוי ממולען Aloe aristata - צמח נמוך שאיננו יוצר גזע , אלא שושנה צפופה של עד 100 ויותר עלים זקופים בקוטר של 8 עד 15 סמ , שרושמו עוד גדל מיצירת גוש של נצרים . בסוף החורף מתרומם ממרכז השושנה עמוד תפרחת של פרחים אדומים
אלוי מפוספס Aloe striata - פריחה נהדרת אדומה , גבוהה מסועפת , באביב , אין נצרים
אלוי עצי Aloe arborescens - צמח גבוה , יוצר גוש צפוף מהנצרים המרובים . פריחה גדולה אדומה בחורף
אלוי קצר עלים Aloe brevifolia - צמח נמוך , פריחה אדומה כתומה , בתחילת הקיץ . מצמיח הרבה נצרים
אלוי ריסני Aloe xliliaris - זקוק לחצי צל , הענפים משתרעים . פריחה אדומה בקיץ לתקופה ממושכת
מתוף ספרה של רות בנימין - הצמח הנכון במקום הנכון - הפרק צמחים לבתי קברות
עוד סוגים של אלוי - Aloe Striata , Aloe Marlothii
תמונות של אלוי שצולמו בגן הבוטני חוות נוי שבעמק חפר
aloe arborescens אלוי עצי
Asphodelaceae אספרגיים
יש לו פרחים יפים גדולים, העלווה אטרקטיבי . שולי העלה חמושים עם שיניים בולטות חיוורים.
הפרחים צבעוניים נישאים בשפע בחודשי החורף הקרים (מאי עד יולי), מחייה את הגינה האפרורית . עמוק כתום הוא הצבע הנפוץ ביותר, אבל יש גם צורות צהובים טהורים, וכן גוון רגיל דו צבעוני כתום עמוק (אדום כמעט) וצהוב.
הפרחים מייצרים צוף והם אטרקטיביות לסוגים רבים של ציפורים, אשר מעופפות מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף. הפרחים גם מושכים דבורים.
אחד כ 130 מינים אלוורה מוצאו בדרום אפריקה. זוהי אולי אלוורה המטופחת בקטגוריה בעולם, ניתן לראותה גדלה גינות בערים רבות ברחבי העולם.
עוד תמונות של אלווי
allocasuarina inophloia קזוארינה סיבית / שעירה
Casuarinaceae קאזואריניים
כינוי נוסף לקוזוארינה (המכילה לא פחות מ 70 סוגים שונים בעולם, בעיקר בעולם ה"ישן" - דרום מזרח אסיה) בשם :
The most widely used common name for Casuarinaceae species is sheoak or she-oak
עצי קזוארינה הובאו לארץ ישראל מאוסטרליה מראשית תקופת המנדט הבריטי ומשמשים כצמחי תרבות בגנים ובשדרות. בין המינים הנפוצים בארץ:
בחוות הנוי - אלוקזוארינה סיבית ניכרת בקליפת הגזע והענפים הראשיים שמתקלפת ברצועות דקות רבות מאוד שמקנות לגזע מראה באילו הוא עטוף בשכבות של סיבים. העץ מגיע עד 100 מ' גובה. הצמרת פרושה וקצות הענפים שלה שמוטים כלפי מטה. קצות הענפים נושרים ויוצרים חיפוי עבה לרגלי העץ.
אלוקזוארינה סיבית, בדומה לקזוארינה, ניכרת בכך שהחלק הירוק של הצמרת הם ענפונים ירוקים דקים, הענפונים מחולקים לפרקים באורך 4 – 7 מ"מ וקוטר 0.5 – 0.6 מ"מ, ולהם צלעות בולטות מסביב. העלים התנוונו לקשקשים קטנים באורך 2 מ"מ שערוכים סביב כל פרק בדוריםשבכל אחד 7 – 9 קשקשים.
אלוקזוארינה סיבית היא עץ דו-ביתי. התפרחות הזכריות הן שיבולים ארוכות בקצות הענפונים. בזמן הפריחה המאבקים בולטים סביב התפרחת. התפרחות הנקביות, ערוכות בקבוצות קטנות, נראות כאצטרובלים ביציים בקוטר 12 מ"מ ובאורך 20 מ"מ, שנישאים על עוקץ קצר. בזמן הפריחה צבען אדום ולאחר מכן הן מקבלות צבע חום-אפור. לחפיות של הפרחים בליטות קשות ומעוצות בצורת פירמידה צודדת. הפירות נשארים על העץ גם לאחר פיזור הזרעים המכונפים, שצבעם חום-כהה.
אלוקזוארינה סיבית תוארה לראשונה בשנת 1882 מצפון מזרח יבשת אוסטרליה כאחד ממיני הקזוארינה. מאה שנים מאוחר יותר היא הופרדה, יחד עם עוד 58 מינים, לסוג אלוקזוארינה. שטח תפוצתה הטבעי הוא בחורשים במדינות קווינסלנד וניו סאות ווילס, שם היא גדלה בחורשים על אבן חול וסלעים המכילים ברזל בריכוז גבוה. היא גדלה באופן טבעי על קרקעות דלות ומנוקזות היטב.
המראה הסיבי של הגזע והנוף הרחב מקנים לעץ זה ייחוד כפריט גנני. היא מתאימה לגידול בקרקעות דלות ומנוקזות במקומות עם אור שמש מלא או חצי-צל. העץ עמיד גם לחום ויובש וגם לקרה. הריבוי מזרעים.
העץ של אלוקזוארינה סיבית הוא קשה בצבע אדום וניתן לגילוף וחריטה.
כתב עמרם אשל
קזוארינה שבטבטית (C. equisetifolia)
קזוארינה דקיקה (C. cunnunghamiana)
קזוארינה מכחילה (C. glauca)
קזוארינה אשונה (C. stricta)
