רשימת צמחי הגן
Bischofia בישופית
מקור סימה קגן
בישופיית יאווה היא עץ רחב ממדים שבתנאי גידול טובים יגיע ל-18 מטר גובה ורוחב. בגן הבוטני בסידני-אוסטרליה, גדל עץ כזה ל-12 מטר גובה ו-20 מטר קוטר. גם בגן הבוטני בלוס-אנג'לס יש עץ כזה המגיע לממדים דומים. נחשב לעץ צל מעולה, הגדל מהר.
העץ נשיר מותנה ובחורף קר ישיר חלק ניכר מהעלים. בעל גזע זקוף, קליפת הגזע בצבע חום-אדמדם, חלקה בשנים הראשונות, ועם התבגרות העץ, הקליפה הופכת לקשקשית ומתקלפת. העלים מורכבים, לכל עלה 3 עלעלים המשוננים בשולי העלעל. צבע העלה ירוק, ובסתיו הם מקבלים גוון אדמדם. הפרחים קטנים וחסרי משמעות גננית, חלק מהעצים מפתחים פרחי זכר בלבד, וחלק פרחי נקבה בלבד. בעצים הנקביים, בהמשך לפריחה מתפתח פרי דמוי ענב, בצבע ירוק, ועם הבשלתו הופך לצבע וורוד-אדמדם. בעצים הזכריים, הפריחה דומה ומזכירה את הפריחה בעצי אבוקדו.
עץ צל הגדל מהר, מתאים לנטיעה בכל אזורי הארץ למעט בהר הגבוה והקר. דורש השקיה סדירה.
כתבה: סימה קגן - http://app.agri.gov.il/ARO_trees/he/pages/Bischofia_javanica/
צולם , כמובן בחוות הנוי
beloperone guttata חיצית הטיפין
צמח עשבי עד לגובה של כ 40 - 50 ס"מ , פורח במשך כל השנה . מקומו תמיד בחצי צל . הפריחה קטנה , לבנה , אבל סביב לה חפים [עלי כיסוי ] גדולים , מרובים , בצבע חום אדום בהיר , הנותנים לצמח את גונו הבולט . בתנאי שהצמח לא עומד בצל רב מדי , הוא מכוסה בפריחה במשך כל השנה.
את האקזמפלר ניתן לראות בגן הבוטני חוות נוי. חיצית הטיפין אינה מתפשטת לרוחב , היא נשארת תמיד בגבולות של כ 30 ס"מ רוחב בלבד . אם הגידול נעשה מסועף מדי אחרי כמה שנים , רצוי לגזום עד לחצי גובה לקראת הקיץ. הצמח רגיש לרוחות חזקות ולקרה , שאז החפים נצרבים ומשחירים. זהו צמח מצוין בקבוצת חצי הצל , תחת עצים , או תחת חלון בקיר מזרחי . הריבוי ע"י יחורי ראש באביב ובקיץ , ואפשר גם לאסוף ספיח ליד צמחים מבוגר
רות בנימין , צמחים הראויים לתפוצה בגנים , גן ונוף י"ט , מרץ 1964
עוד מאמר שכתבה רות בנימין ז"ל , ממייסדות תחום הגינון בישראל ומי שהובילה וניהלה את חוות הנוי במשך שנים רבות הכתוב מטה הוא מפרי עטה , ציטוט מלא . שגיאות ניסוח או בוטניות הם במקור , או לפי המידע שהיה קיים בזמנה ( א.ב.)
צמח עשבי בגובה של כ- 70 - 50 ס"מ, ובצל חזק יותר יגדל יותר גבוה. הפריחה קטנטנה, בצבע לבן עם כתמים סגולים, חבויה בתוך חפים גדולים ובולטים, בצבע חום אדום.
זהו צמח קישוטי מאוד במשך כל השנה ; המיגבלה היחידה שלו – רגישותו לטמפרטורות נמוכות ולרוח. בתנאים אלה החפים משחירים, והצמח כולו נעצר בהתפתחותו. אם זה קורה, אין לגזום, אלא לחכות עד עבור עונת הקור, ורק לאחר התחדשות הצמיחה באביב, אפשר לגזום נמוך..
בתנאי צל לא חזק מדי יוצר הצמח גוש פורח, ואילו בצל חזק מתרוממים הענפים לגובה, ואחר־כך מתכופפים ושומטים. אז גם הפריחה אינה מלאה, ואף הגוון חיוור.
הריבוי מייחורים עשביים, בקלות, וגם ע"י ספיח.
מתוך ספרה של רות בנימין - הצמח הנכון במקום הנכון הפרק צמחי צל
beaumontia grandiflora בומונטיה גדולת פרחים
מוצא הודו
כמעט כל גן נוי בחודש מאי מראה תמונה מעודדת ונעימה . רוב הצמחים התגברו על סימני הקור והרוחות , וטרם התחילו להראות סימני צימאון , או צריבות שמש שרגילים לראות באמצע הקיץ . בחוות הנוי התבלטו בזמן ביקור המערכת כמה וכמה צמחים , בחלקם נפוצים מכבר וחלקם חדשים ועדיין נדירים .
ביקור מערכת גן ונוף בחוות נוי , מאי 1959
------------------------------------------
זהו מטפס יפה , לא נפוץ במיוחד , אשר פריחתו חלה , בתחילת הקיץ , קצת יותר מאוחר מהטרכלוספרמון . הוא נמנה בין המטפסים אשר התפתחותו איטית , אם כי צמח מבוגר יכול לתפוס שטח נרחב ביותר.
הפרחים בצורת פעמונים גדולים , לבנים , ובעלי ריח עדין , בקבוצות . כשאין פריחה , העלים אף הם יפים , גדולים מאוד , ובגוון ירוק בהיר .
בחורף , לרוב העלים נושרים , אבל לא כשהחורף חם . הענפים לופתים ומתעבים במשך הזמן , ולכן יש להיזהר ולא לתת לו לטפס ולהסתבך סביב חוטים דקים .
מטפס זה מתאים מאוד לקישוט עמודים בפינת מרפסת , או מקום צר אחר - או מבנים שאחרי שנים מספר , ללא גיזום , יקבלו כיסוי על שטח גדול יותר. דוגמא יפה של מטפס זה יש בקיבוץ דליה , וגם בפקולטה לחקלאות ברחובות
הריבוי מייחורים עשביים למחצה , וייחורי ראש באביב
רות בנימין , מהנעשה בחוות הנוי , גן ונוף יוני 1965
Bauhinia tomentosa בוהיניה לבידה
מקור מאמר - סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
משפחה: קטניתיים Fabaceae
מוצא: אפריקה הטרופית
בוהיניה לבידה היא שיח נשיר בעל אופי צמיחה קשתי- משתפל המגיע ל-2 מ' גובה ו-3 מ' רוחב, בעל פריחה צהובה, בקיץ ובסתיו. מתאים לשתילה בשמש מלאה בכל אזורי הארץ.
הסוג בוהיניה כולל כ- 300 מינים של עצים, שיחים או מטפסים מהאזורים הטרופיים והסובטרופיים בעולם.
בוהיניה לבידה היא שיח ותיק ולא נפוץ בארץ שאוקלם מדרום אפריקה אולם רק בשנים האחרונות נראה יותר בגינות.
בתנאי הארץ השיח נשיר בחורף, הוא גדל לשני מטר גובה ויותר ולשלושה מטר רוחב. העלים רחבים בעלי שתי אונות דמויות כליה וצבעם ירוק. הענפים מעוצים ולהם צימוח קשתי.
הפרחים דמויי פעמון סגור למחצה בצבע צהוב זוהר, באורך כ- 7 ס"מ, שמוטים כלפי מטה. במרכז הפרח יש כתם כהה בצבע אדום- יין וזהו המין היחיד בסוג בוהיניה שבמרכז הפרח יש כתם כהה. הפריחה מתחילה בסוף האביב ונמשכת כל הקיץ והסתיו.
השיח מתאים לשתילה בשמש מלאה או בצל חלקי, בכל אזורי הארץ ובקרקעות מנוקזות. עמיד לטמפרטורות החורף השוררות ברוב אזורי הארץ, כולל באזורי ההר כמו ירושלים ששם ישיר את עליו בחורף.
הצמח חסכן במים ולאחר התבססותו יכול לגדול ללא תוספת השקיה, באזורים בהם כמות המשקעים עולה על 250 מ"מ לשנה. בשנת 1997 בפרויקט משותף עם מע"צ שתלנו בוהיניה לבידה בכביש בילו- רמלה, קרוב לכניסה לסתריה. הצמחים שם קיבלו השקיות עזר בשנה הראשונה לשתילה בלבד ומאז הם גדלים ללא תוספת השקיה, פורחים תקופה ארוכה ומיפים את צידי הכביש. בגן הנוי אני ממליצה להשקות בקיץ פעם בחודש, השקיה עמוקה ובכך להאריך את תקופת הפריחה. קצב הגידול של השיח בינוני. במידה ורוצים לחדש את הצמח, המועד המומלץ לגיזום הוא באביב בלבד וניתן לגזום עד לגובה 20 ס"מ מהקרקע ללא חשש גם אם מדובר בשיח מעוצה ועבה בבסיסו. הצמח ילבלב ותוך זמן קצר יתקבל שיח בעל מופע רענן. בוהיניה לבידה מתאימה לשתילה במסלעה גדולה כצמח לא מעוצב וניתן לשתול מספר צמחים בשיחיה מעורבת. יסתדר היטב בשולי הגן בזכות היותו חסכן במים. יכול לשמש כצמח גובל בין מבני המשק או לחילופין סמוך לבריכת השחייה. יכול לשמש גם כצמח מיכל או כצמח מעוצב על גזע וענפיו העליונים שמוטים כלפי מטה.
לאחר הפריחה נוצר הפרי שהוא תרמיל ארוך ושטוח. כאשר צבע הפרי הופך לחום כהה ניתן לאסוף את הזרעים. הריבוי נעשה על ידי הנבטת הזרעים באביב, במנבטה. יש להעתיק את הצמחים הצעירים לעציצים ולהמנע מעודף השקיה. מומלץ להגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.
עוד מינים הנמצאים בחוות הנוי