פעולות בחוות הנוי – 1960–1962
1. חליפת זרעים עם חו"ל
נכון ליום 1.12.1962
חוות הנוי החלה בחליפת זרעים עם חו"ל בשנת 1955.
מטרת הפעולה היא קבלת צמחים חדשים מחו"ל, באמצעות הזמנת זרעים שיטתית ובמסגרת מערכת חליפין. בזכות שיטה זו מתקבלים מדי שנה מינים רבים וחשובים של צמחים – בעלות מינימלית, לרוב רק עלות הבולים. בנוסף, נבנים קשרים מקצועיים חשובים עם גנים בוטניים, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים ברחבי העולם.
הזרעים הנכנסים לישראל נבדקים ומאושרים על ידי "הגנת הצומח", על מנת למנוע החדרת צמחים מזיקים או פולשניים לחקלאות.
הזרעים שנשלחים לחו"ל מופיעים בקטלוג שנתי, הנשלח לכ-200 כתובות ב-25 מדינות, כולל יפן, קניה, דרום אפריקה, ארגנטינה, הודו, ספרד, ועוד. רבים מהזרעים הם צמחי בר מהאזור, או צמחי נוי מקומיים המושכים עניין בזכות מקורם ב"ארץ הקודש". רובם נאספים בחוות הנוי, אך לעיתים משתפים פעולה גם עם גננים פרטיים בהשגת זרעים נדירים.
כל משלוח זרעים היוצא מהחווה עובר בדיקה ומקבל תעודת בריאות מ"הגנת הצומח".
2. אקלום (אינטרודוקציה) של צמחי נוי
כתוצאה מהזרעים המגיעים מחו"ל, מגדלים בחווה צמחים חדשים. המטרה היא להעשיר את גינון הנוי בארץ בצמחים מתאימים, תוך התייעצות עם ארגון הגננים, אדריכלי נוף, שלטים, גננים מובילים ועוד.
יש מחסור בצמחים המתאימים לאקלים הארצישראלי, כגון:
-
צמחים חסכניים במים
-
צמחים עמידים במליחות
-
עצים פורחים ומתאימים להצללה
הצמחים החדשים נשתלים תחילה באוסף הצמחים של חוות הנוי לצורך תצפיות: זמני פריחה, אופן ריבוי וכדומה. לאחר מכן, הם מועברים ל"נקודות תצפית" – יש כיום כ-20 כאלה ברחבי הארץ, בשיתוף עם ארגון הגננים.
נקודות אלו פועלות בהתנדבות, רובן בגנים ותיקים, ומדווחות על התאמת הצמחים לתנאי הסביבה. הן מקבלות שתילים ללא תשלום ומתחייבות לשתף את הצמחים עם גננים מקומיים.
בשנתיים האחרונות התקבלו זרעים ממדינות רבות, ביניהן: אנגליה, ארה"ב, אוסטריה, קנדה, הודו, ספרד, שווייץ, אוסטרליה, הולנד, יפן, סרי לנקה, ברזיל ועוד – סה"כ כ-1,500 סוגי זרעים.
מספר אינטרודוקציות בולטות:
-
Hemerocallis – מגוון זנים של שושן יום, מותאמים לתנאי הארץ. מקורם בהולנד.
-
Zoysia – דשא חדש מארה"ב, חזק ועמיד יותר מהזן המקומי.
-
Bolosanthus – שיח גבוה או עץ קטן, ירוק עד, בעל פריחה מרשימה, מקורו בספרד.
3. ניסויי ריבוי
חלק מהצמחים המובאים קשים לריבוי – לעיתים בגלל בעיות פיזיולוגיות (למשל, זרעים שלא נובטים בתנאים מקומיים), ולעיתים בגלל טכניקות ריבוי לא מתאימות.
בחווה נערכים ניסויים שיטתיים כדי למצוא שיטות ריבוי יעילות וזולות – לטובת משתלות וגנים מסחריים.
הניסויים כוללים:
-
ריבוי באמצעות ייחורים במצע שונה
-
שימוש בחממה מתקדמת שהוקמה במיוחד לשם כך (כולל מערכת ערפול)
הניסויים בוצעו על כ-20 מיני צמחים – חלקם חדשים, ואחרים מוכרים אך קשים לריבוי. בין הצמחים: Viburnum tinus, Holmskioldia sanguinea, Thunbergia grandiflora.
4. אוסף הצמחים בחוות הנוי
האוסף מייצג את כל צמחי הנוי הקיימים בארץ: עצים, שיחים, מטפסים ועוד. זהו אוסף לימודי ומעשי – ולא בוטני. מכל מין מוצג עותק אחד, לפי חלוקה גננית: שיחים, מטפסים, עצים, וכו'.
בתוך האוסף משולבים גם צמחי אינטרודוקציה לצורך השוואה ותצפיות.
האוסף כולל כ-2,000 מינים, לא כולל זנים – למשל חרציות, פלרגונים, אמריליס ועוד.
במהלך השנים נוספו כ-100 מינים חדשים, חלקם ממשלוחי זרעים מחו"ל.
כיום מתפרשים שטחי האוסף על פני 50 דונם. הצמחים משמשים גם להפקת חומר ריבוי, לשתילים ליצוא, ולשמש כ"קטלוג חי" לאורחים מחו"ל.
5. יצוא וקשרים עם חו"ל
בשנת 1962 ננקטו הצעדים הראשונים במטרה לקדם יצוא של צמחי נוי.
הוכן קטלוג של "צמחים אקזוטיים" ונשלח לכתובות נבחרות בחו"ל.
הכוונה היא לייצא מינים שקל וזול לגדל בארץ, אך נחשבים נדירים ומבוקשים בעולם.
החווה מקיימת קשרים עם מוסדות מובילים באירופה ובאסיה. נשלחו משלוחים נסיוניים ומתקבלות תגובות נלהבות.
דוגמאות:
-
אוניברסיטת יפן תכננה גן ראשון מסוגו בהשראת ארץ הקודש, וקיבלה סיוע מלא מישראל.
-
משפחה פרטית מארה"ב פנתה דרך לשכת רה"מ בבקשה לקבל זרעים מארץ ישראל.
6. קשר עם מוסדות בארץ
לחווה קשר הדוק עם ארגון הגננים. יחד מארגנים קורסים וימי עיון – ברובם בחווה, עם לימוד מעשי.
החווה תורמת לתערוכות גננות עירוניות, מספקת הדרכה מקצועית, צמחים ייחודיים ופרסומים שוטפים.
מאמרים מקצועיים מתפרסמים בירחון "גן ונוף", כולל סיכומי ניסויים וסקירות של צמחים חדשים.
החווה גם משתפת פעולה עם האוניברסיטאות בת"א ובירושלים, המכון לחקר הנגב, ועוד מוסדות רלוונטיים.
לאחר אפריל 1962 – קשיים
עקב קיצוץ תקציבי, הפעילות בחווה נפגעה. למרות זאת, תיירים ומבקרים ממשיכים להגיע והלימודים נמשכים – אך המוניטין שנבנה ב-13 השנים האחרונות עלול להיפגע.
בחווה נצבר רכוש רב ונוצרו ערכים מקצועיים שאין להם תחליף בארץ. יש למצוא דרך להבטיח את המשך הפעילות הסדירה.
