שלמה אורן (ויינברג) ז"ל היה אדריכל נוף וגנים מוביל, שנמנה עם חלוצי התכנון הגנני והנופי במדינת ישראל. הוא התגורר בקיבוץ יגור ולקח חלק מרכזי בכינוס הראשון של ארגון הגננים של ההתיישבות העובדת בשנות ה-30. פועלו המקצועי זכה להערכה רבה, ולימים אף נכתב עליו ועל תכנוניו ספר מאת חיים לטה. מלבד עבודתו המוכרת בחוות הנוי, אורן תכנן כמה מהגנים הציבוריים והלאומיים החשובים בארץ, ובראשם גן הנדיב (רמת הנדיב) וגן המלך בנתניה.
תכנון חוות הנוי בשנת 1943 הופקד שלמה אורן על תכנון "חוות הנוי" בעמק חפר. מטרת התכנון הייתה ליצור מרחב הדגמה מקצועי לצמחי נוי, שישמש את הגננים והאדריכלים בישראל. אורן תכנן את האתר בקפידה תוך התייחסות חכמה לטופוגרפיה. נקודת הכניסה ההיסטורית תוכננה כרחבת אבן ירושלמית מוצלת על ידי עצים ושיחים, וממנה החל הציר המרכזי של הגבעה. למרגלות הגבעה, הוא סידר את "שדות ההדגמה" במבנה של קרניים רדיאליות או טרסות, אשר עקבו אחר המבנה הטופוגרפי הטבעי של השטח.
"הטעיית העין" ושדרת הפיקוסים יצירת המופת המזוהה ביותר עם אורן בחוות הנוי היא שדרת הפיקוסים המרכזית. מכיוון שהגבעה במקום אינה גבוהה והמרחק מן הכניסה אל פסגתה היה קצר מדי לטעמו, החליט אורן להשתמש ב"תחבולה ארכיטקטונית להטעת העין". הוא עיצב את השדרה במבנה חרוטי (קוני) – בסיס השדרה נשתל ברוחב הכפול מזה של קצהָ העליון. תכנון זה יצר אשליה אופטית המעניקה לצופה תחושה שהשדרה ארוכה ועמוקה הרבה יותר ממידותיה המציאותיות. הציר המרכזי הוביל אל נקודת מוקד בפסגת הגבעה, שם הוצבה סוכה דקורטיבית מוקפת צמחי צל. העצים שניטעו לאורך השדרה מילאו גם תפקיד פונקציונלי של סימון גבולות וחלוקת משנה של שדות ההדגמה השונים.
שילוב בין אדריכלות להנדסת קרקע התכנון של אורן נדרש גם להתמודד עם איתני הטבע. לאחר שהנטיעות הראשונות שבוצעו במדרון החולי נשטפו בגשמי עוז, חבר אורן למחלקה לשימור הקרקע. יחד הם שילבו בתכנון שיטת טרסות והוסיפו תעלת ניקוז מדושאת שהקיפה את הגבעה במרכזה ומנעה סחף. עיצוב השדרה בשילוב עם תעלת הניקוז המדושאת נחשבו באותם ימים להדגמה של חידוש ופריצת דרך בתכנון הגנני בישראל.
הצעד הבא: נוכל להתעמק בחידושים הבוטניים הספציפיים שניטעו לאורך השדרה והרדיאלים שתכנן אורן (כגון מיני הפיקוס שאוקלמו בה), או לבחון את "ספר חוות הנוי" ולחפש רעיונות כיצד ניתן להבליט את האשליה האופטית שתכנן במסגרת שלטי ההסברה העתידיים למבקרים בגן. באיזה כיוון תרצה להמשיך?