זה מאמרו של דויד צירקין בקובץ מאמרים שיצאו בחוברת שהוציא ארגון הגננים לכבוד עשור להקמתו.
במקרה גדול משכתי אותו מהספרייה בגבע (הספרנית שם לא ידעה על קיומו של מדף לספרי גן),
מדובר בקובץ מאמרים רציני,ונכתב בתקופה של התארגנות בשנותיה הראשונות של המדינה.השנה היא השנה הרביעית לקיומה של חוות הנוי.
המאמר הוא קרוב לוודאי אמירה אחרונה של צירקין בטרם שיפרוש מתפקידו הגבוה במשרד החקלאות ויפנה למחקר עצמאי בעין חרוד,
רות בנימין כבר קיבלה את שרביט ניהול החווה ויוצאת לסיור לימודי באנגליה.
כך שנראה לי שמדובר בסקירה מאוד ממצה של תמונת המצב בחוות הנוי דאז.
מלבד מה שאנו מכירים במטרות יעודיות של החוות הנוי,שימו לב להרחבות שהוא מדגיש לגבי הדגמות של אלמנטים דוממים בגן וכן להדגמת צמחי ארץ ישראל לשימוש גנני בחוות הנוי
--------------------------
תחנת ההדגמה לגננות - עמק־חפר
הקמה ומטרות:
תחנת הדגמה עמק חפר נוסדה בשנת 1949 על שטח של 30 דונם בקרבת המדרשה החקלאית ע"ש רופין, על ידי המדור לגננות ושתלנות של מחלקת המטעים במשרד החקלאות.
מטרת התחנה:
- הדגמת אוסף צמחי נוי לסוגיהם השונים המתאימים לשימוש בגינות הנוי, כמו: עצים, שיחים, מטפסים, שיחים פורחים, צמחי כיסוי, מיני דשא, סוקולנטים, צמחי מים, רב-שנתיים ועוד.
- שילוב צמחי נוי בגן-נוי והדגמת אובייקטים שונים של גננות הנוי.
- הדגמת מבנים שונים של גננות הנוי כמו: ספסלים, סוכות, בריכות, מים, שבילים, דרכים ועוד.
- אינטרודוקציה (הכנסת צמחים) של צמחינו מארצות-חוץ.
למרות רב-גוניות צמחי הנוי בארץ, ישנה אפשרות וקיים גם צורך להעשיר ולגוון עוד יותר את מבחר צמחי הנוי העומדים לשרות הגננות על ידי הכנסת מינים וסוגים מארצות-חוץ. ביחוד חשובה הכנסת המינים והזנים שהופיעו בשנים האחרונות כפרי המחקר והכלאות במוסדות העוסקים בתרבות צמחית הנוי. על ידי הכנסתם ואקלומם של צמחים חדשים אלה, אפשר יהיה לשפר בהרבה את הגנים.
כאן בתחנה יעברו הצמחים מבחן ראשון להתאקלמות והסתגלות לתנאים חדשים, ומכאן יפוצו צאצאיהם לכל אזורי הארץ לקשט ולחדש פני הגנים.
5. אוסף צמחי בר:
צמחית הבר הארץ-ישראלית עשירה ורב-גונית. הרבה צמחים יפים, ראויים בהחלט לשימוש בגננות הנוי, מהם עצים, שיחים פורחים, צמחי כיסוי, מטפסים, פקעות ובצלים פורחים. על ידי שילוב צמחית הארץ בגן, אנו יכולים גם לשפר את הגנים ולהתאים את צמחייה למקומות חשופים ולצרפם לצמחי תרבות אחרים. לשם כך אוספים בתחנה צמחי הארץ לסוגיהם ונוטעים אותם בגן כהדגמה.
טבלה א' - מלאי הצמחים בגן בשנת 1953 (כולל צמחי הארץ):
טבלה א' - מלאי הצמחים בגן בשנת 1953 (כולל צמחי הארץ):
במלאי הצמחים הכללי קיימים בסך הכול 524 צמחים, המתחלקים כך:
267 צמחי כיסוי
68 שיחים פורחים
51 שיחים
58 מטפסים
10 צמחים
80 עצים
מתוך כלל המלאי, קיימות 59 אינטרודוקציות (מינים מיובאים), הכוללות:
8 צמחי כיסוי
9 שיחים פורחים
10 שיחים
ללא מטפסים
20 עצים
סה"כ האינטרודוקציות מונות 106 יחידות.
בנוסף, ישנם צמחי ארץ (צמחים מקומיים) במספר כולל של 150 יחידות, הכוללות:
121 צמחי כיסוי
15 שיחים פורחים
6 שיחים
ללא מטפסים
80 עצים
בטבלה ב’, המתייחסת למלאי הצמחים במשתלה שנועדו לנטיעה, הנתונים הם כדלקמן:
בסך הכול קיימים 180 צמחים, המורכבים מ־
15 עצים
70 שיחים
10 צמחים פורחים
5 שיחים (כנראה קטגוריה נוספת או כפילות לשונית בטבלה המקורית)
80 מטפסים
בנוסף מוזכרות פלרגוניות, ללא מספר מצוין
טבלה ב' – מלאי הצמחים במשתלה שנועדו לנטיעה:
במשתלה קיימים בסך הכול 180 צמחים המיועדים לנטיעה, והם מתחלקים כך:
15 עצים
70 שיחים
10 צמחים פורחים
5 שיחים (ייתכן שמדובר בקבוצת משנה או כפילות בנתונים)
80 מטפסים
בנוסף מופיעות פלרגוניות, אך ללא כמות מצוינת
ארצות מוצא הצמחים או זרעיהם:
- קליפורניה, מלטה , מוריציאוס , אוסטרליה, צרפת, אלג'יר, ספרד, ארגנטינה, אוסטרליה, , דרום אפריקה, קופנהגן ,צרפת, אורוגואי, אוסטרליה, איטליה
כרטיסיית הצמחים של הגן
במסגרת פעילותה של חוות הנוי, מנהלים בתחנה כרטיסייה מסודרת עבור כל צמחיית הגן. לכל צמח מוקדש כרטיס מיוחד בו נרשמים פרטים פנולוגיים (שלבי התפתחות הצמח). בדרך זו נאסף חומר מדעי ופנולוגי יקר ערך על הצמחייה התרבותית של ארץ ישראל בכלל, ובאופן מיוחד על צמחים חדשים (אקלום) שהוכנסו לגן מארצות אחרות.
שטח חדש להרחבת הגן
נוסף על הגן הקיים, שתוכנן על ידי אדריכל הגנים ש. אורן (וינברג), קיימות תוכניות לנטוע שטח חדש המשתרע על פני 30 דונם. שטח זה מתוכנן על ידי אדריכל הגנים י. סגל. בשטח החדש יתווספו מחלקות צמחים אשר היו חסרות בחוות נוי עד כה, ביניהן: אורנים, דקלים, סוקולנטים, קקטוסים וצמחי מים. כמו כן, יוקמו אובייקטים גנניים חדשים המשלימים את המבנה הנוכחי של הגן.
הפצת צמחים
במשך שנות קיומה של חוות הנוי, הופצו צמחים וחומרי ריבוי ל-113 גנים בישובים שונים ברחבי הארץ. בחלק מהגנים שקיבלו חומר אינטרודוקציוני (מיני צמחים חדשים שהובאו מחו"ל), מתנהל רישום פנולוגי מסודר המועבר לתחנה.
משתלה לריבוי
בצמוד לתחנה פועלת משתלה שבה מגדלים שתילים מזרעים המתקבלים ממקורות שונים בעולם. כמו כן, נערכים ניסויים בהנבטת זרעים קשי נביטה. ניסויים אלו חשובים במיוחד לריבוי האינטרודוקציות, הן בדרך וגטטיבית (ריבוי אל-מיני) והן על ידי זרעים. הכוונה היא להדגים במשתלה מבנים מודרניים לטיפול בריבוי צמחים, כגון: ארגזי חלונות, סוכות צל, בתי זכוכית ועוד. על אף שהעבודה בשטח זה טרם הושלמה, ניכרת התקדמות מתמדת והקמת מבנים לריבוי לפי השיטות החדישות ביותר.
ורדים ופרחים
בחוות נוי הונח היסוד להקמת ורדייה מרכזית ארצית. עד כה רוכזו כ-150 זני ורדים, חלקם הגדול מהזנים החדישים ביותר בעולם, וכן 10 מיני כנות. המטרה היא לבחון זנים חשובים על כנות חדשות, ולברר את יעילותן והתאמתן לזני הוורדים השונים. כמו כן, נערכים ניסויים בשיטות ריבוי במשתלה ובדרכי זמירה (גיזום), כדי לקבוע את אופן הזמירה המתאים ביותר לתנאי הארץ.
מתוך מגמה לרכז אוסף זנים המיועדים לייצוא, מפיצה התחנה רכב ושתילים לשתלנים, ובכך מסייעת להרחבת שטחי הוורדים המותאמים לשוק העולמי. בחלקה החדשה מתוכננת הקמת ורדייה מודרנית לצרכי נוי על שטח של כ-5 דונמים.
גידול פרחים
התחנה, תחת ניהולה המקצועי של רות בנימין (בפרספקטיבה היסטורית), מטפלת באקלום של מיני פרחים שונים: בצלים, פקעות וזרעים. עד כה נוסו בחוות הנוי המינים הבאים:
150 זני סייפנים (גלדיולה)
40 זני איריסים
20 זני פרזיות
15 זני נוריות
6 זני כלניות
15 זני נרקיסים
40 זני ציפורן
כ-60 זני פרחים עונתיים.
המידע והנתונים שנאספו על כל זן מעובדים ועומדים לקראת פרסום. מטרת הגידול היא לברר אילו מינים מתאימים ביותר לגננות הנוי ולהציגם לקהל הרחב.
סיכום וחזון
בכל הפעילות הענפה של חוות הנוי בעמק חפר נעשו רק הצעדים הראשונים. אף על פי שעדיין חסרים כוחות מקצועיים ואמצעים נוספים, הונח יסוד איתן להתקדמות הדרגתית, להרחבת הגן ולשיפורו המתמיד.
ספרייה מקצועית
הוקם בניין מיוחד בן שלושה חדרים המיועד להקמת ספרייה מרכזית לנושאי גננות, ריבוי וצמחים. כל הפעולות הללו מכוונות לכך שהתחנה תהפוך למרכז לימודי להפצת תרבות הגננות על כל ענפיה, להלכה ולמעשה.
ד. צירקין מנהל המדור לשתלנות וגננות