להלן רשימה מפורטת של האישים המוזכרים במקורות (למעט רות בנימין, דוד צירקין ושלמה אורן ויינברג) ותרומתם או קשרם לחוות הנוי. הרשימה מחולקת לפי תחומי פעילותם:
1. צוות הגננים, המשתלה והמנהלה בראשית הדרך
אפרים ליבני: הגנן הראשון שנתקבל לעבודה בחוות הנוי (הגיע מבאר שבע). התגורר בתנאים חלוציים ב"ליפט" ונטע את העצים, השיחים והצמחים הרב-שנתיים הראשונים שהגיעו לחווה.
שלמה תמרי ודוד גלעד: גננים מסורים שהופקדו יחד על טיפוח "הוורדיה" (חלקת הוורדים) שהייתה גולת הכותרת של החווה. תמרי, שעבד חצי יום במדרשה וחצי יום בחווה, נטע את הצמחים הראשונים יחד עם אפרים ליבני.
יוסף דפנה: הגיע לחווה כשתלן מנוסה מאילנות ומונה לאחראי על המשתלה. עזרוטו הייתה קריטית בארגון המשתלה כגוף כלכלי רווחי שהציל את החווה מסגירה.
הוגו ראונר: הניח את היסודות לגידול צמחי הבית ולענף הריבוי בחווה.
יצחק יחזקאל ומשה חגה: הוזכרו כבעלי מקצוע מעולים וגננים שעבדו בחווה נאמנה במשך שנים רבות.
שרה (המזכירה): שימשה כמזכירת החווה וישבה במשרד הדרומי הקטן בתוך בניין המנהלה.
סיד איבקר: ניהל את אוסף הזרעים הבינלאומי של החווה מתוך חדר קטן בבניין המנהלה.
חנה שואיו (בן-דרור): שתלנית שעבדה תקופה בחוות הנוי בראשית דרכה.
2. מומחים, חוקרים וחברי הוועדה לאינטרודוקציה
דוד זיידנברג: מנהל הגן הבוטני במקווה ישראל. שימש כיועץ לחווה בראשית צעדיה, חבר בוועדה לאינטרודוקציות, ותכנן ברובו את חלקת ה"ארבורטום" (מטע העצים) של החווה.
פרופ' מיכאל אבן-ארי וד"ר קוניס: חוקרים מהאוניברסיטה העברית שהדריכו וסיכמו את הניסויים הראשונים בחווה בתחום הבוטניקה השימושית, ובהם הנבטת זרעים קשי-נביטה והשרשת ייחורים קשי-השרשה בעזרת הורמונים.
ד. פוקס: מומחה מטעם אגף שימור הקרקע במשרד החקלאות. תכנן מחדש את הטופוגרפיה של החווה בשיטת טרסות ותעלת ניקוז מדושאת, לאחר שהנטיעות הראשונות נשטפו בסחף עקב גשמים עזים.
פרופ' הלל אופנהיימר, אדריכל הגנים אברהם קרוון ויעקוב שור: חברי הוועדה לאינטרודוקציה שנהגו להיפגש בחווה, ובין היתר השתתפו בוועדה שאישרה את השמות העבריים לזני ההרדוף.
נח נפתולסקי: בוטנאי שהאוסף הפרטי שלו של צמחי "המרוקליס" נתרם לחוות הנוי ונשתל בחלקה ייעודית.
נתנאל הס: חובב צמחים מארה"ב שתרם בנדיבות לטיפוח חלקה ניסיונית של פרוטאות בחוות הנוי, שנועדה לאספקת חומר צמחי לקישוט.
יצחק מור: חוקר מהמחלקה לפרחים במשרד החקלאות (שה"מ), שערך בחממת הציפורן שבחווה ניסויים מדויקים לבחינת השפעת קירור על ייחורים ושתילים של ציפורן.
3. הדרכה, ניהול מאוחר והפצת ידע
לאה קרוא: מדריכה ראשית במדור לשתלנות ולגננות. סייעה מניסיונה בהזמנת זרעים וצמחים מחו"ל, והייתה מעורבת יחד עם חנה קלאוזנר בגידול פרחי ה"סופר-גרברה" בסככת רשת הצל בחווה.
יצחק יפה: מדריך מטעם שה"מ שיזם הפעלת "נקודות תצפית" ברחבי הארץ אליהן הופצו צמחים שאוקלמו בחווה לצורך מעקב.
אלי פויכטוונגר: מדריך גננות שנהג להיפגש בחווה באופן קבוע כדי להחליף דעות וניסיון מקצועי הקשור בהדרכת גננים.
ורד זוהר: מורה שלימדה בקורסים לגננים שנערכו בחדר הגדול של בניין המנהלה.
ד"ר י. בן-יעקב: מנהל המחלקה לפרחים במרכז וולקני, שסיפק לחווה את הגיבוי המדעי והמחקרי עם העברתה לחסות מינהל המחקר החקלאי.
חנן הברר: מנהל החווה מטעם ארגון הגננים בעבר. לקח את ניהול החווה מתוך ראייה חזונית להקים בה מרכז הדרכה וגן הדגמה, וניסה להרחיב את הפעילות הציבורית במקום.
צביקה פרידמן: ניהל את המשתלה בתקופה שבה הופעלה על ידי ארגון הגננים כמשתלה מסחרית שהיוותה מקור הכנסה.
אלי לוי: מובא במקורות כמי שסיפק עדות/פרספקטיבה על התקופה שבה נוהלה החווה תחת ארגון הגננים, ומציין כי החווה תוכננה מראש כחלקת אקלום ולא כגן בוטני קלאסי.
4. תקופת המאבק על השימור, הוועדות והפיתוח (שנות ה-2000)
רני אידן: ראש המועצה האזורית עמק חפר, שהתערב באופן אישי במשבר המשפטי מול היזמים ופעל להגיע להסכם שיבטיח את העברת מכלול החווה והגן הבוטני לניהול המועצה, למען הציבור כשטח פתוח חינוכי.
יחזקאל (חיזקי) סיבק: סגן ראשת המועצה האזורית וממונה על תיק חוות הנוי פעיל מרכזי בוועד הציבורי להצלת חוות הנוי. נאבק משפטית וציבורית להשארת החווה בבעלות הציבור כאתר מורשת ומניעת הריסתה על ידי חברות נדל"ן.
סימה קגן: מפקחת מקצועית שערכה את הפיקוח המקצועי הראשון בגן הבוטני בשנת 2015, והגישה המלצות לשיקום עצים, טיפול בעשבייה פולשת, שיפור השילוט ושעות עבודת הגינון.
חזי מולא: מזכל אירגון הגננים , מנהל הגן הבוטני . מונה ליושב-ראש הוועדה המקצועית של הגן הבוטני במסגרת תהליך השיקום.
ד"ר עמרם אשל, ורדה רביב, שרה גלעדי, ואילן למדני: חברי הוועדה המקצועית של הגן הבוטני שהוקמה בסביבות 2015 לצורך קבלת החלטות בוטניות וגנניות (כגון קביעת השתילות החדשות בערוגות).