דוד צירקין (צפריר): איש החזון ואבי חוות הנוי
דוד צירקין (שלימים עברת את שמו לצפריר) נחשב לאבי הרעיון ולרוח החיה מאחורי הקמתה של חוות הנוי. הוא עלה מרוסיה בשנת 1919, הגיע מקיבוץ עין חרוד, ושימש כמנהל המדור לגננות ולשתלנות במשרד החקלאות. פועלו וחזונו יוצאי הדופן עיצבו במידה רבה את פני הגננות ונוף הארץ בעשורים הראשונים למדינה.
הוגה הרעיון ובחירת המיקום בשנת 1948 העלה צירקין את ההצעה להקים תחנה מקצועית שתוקדש להדגמת צמחי נוי ולפתרון בעיות אקלום, שכן בתקופת המנדט הבריטי לא היו תחנות ממשלתיות שעסקו בכך מחוץ לתחום הייעור. כאשר עלתה הצעה ממשלתית להקים את התחנה בסרפנד (צריפין), צירקין התנגד לכך בתוקף והתעקש על מיקומה סמוך למדרשת רופין שבעמק חפר. הנימוק האסטרטגי שלו היה שהמיקום בעמק חפר נמצא במרכזם של יישובים יהודיים, והקרבה למדרשה (שקיימה כנסים מקצועיים) תאפשר לחווה לשמש מרכז הדגמה והדרכה מעשית למשתתפי הקורסים ולבני המשקים.
מנהיגות ותושייה תקציבית צירקין תואר כמנהיג בעל תושייה רבה ויכולת ביצוע מרשימה. עמיתיו העידו עליו כי ידע "למצוא כסף מתחת לבלטות" כדי לממן את הפעילות החלוצית של הזמנת צמחים מיובאים (אינטרודוקציות) מחו"ל, גם בתקופות קשות שבהן לא היו תקציבים ממשלתיים רשמיים זמינים לכך.
גיוסה של רות בנימין אחת מהחלטותיו הניהוליות המשמעותיות ביותר של צירקין הייתה איתורה וגיוסה של רות בנימין לניהול החווה. הוא פגש אותה בקורס שתלנות שאירגן מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שם היא בלטה בידיעותיה המקיפות בשמות צמחי נוי ובשאיפתה ללמוד את המקצוע. בניגוד למוסדות אחרים באותה תקופה שדחו אותה בטענה ש"בחורות לא מתמידות בעבודה", צירקין זיהה את כישוריה והציע לה מיד את תפקיד המנהלת המקצועית של החווה, צעד שהתברר כקריטי להצלחת המפעל כולו.
תרומה בוטנית ומקצועית מבחינה מקצועית-בוטנית, צירקין עסק באופן אישי במיון, בירור וטיפוח של זני הרדוף הנחלים. עבודתו היסודית זו הובילה לכינוס ועדה מיוחדת בחווה (שכללה דמויות מפתח כגון פרופ' הלל אופנהיימר, אברהם קרוון ודוד זיידנברג) כדי לאשר שמות עבריים רשמיים לזני ההרדוף שטיפח. זנים אלו אף נקראו על שמן של נשים עבריות בולטות (כפי שעלה בשיחתנו הקודמת). בנוסף, צירקין ריכז את הידע המקצועי ופרסם את המהדורה הראשונה של "המדריך למשתלות", שהיווה אבן דרך למקצוע השתלנות בארץ.
מורשת ו"בית צירקין" חזונו של צירקין כלל יצירת מרכז ידע ארצי. עם הקמת בניין המשרדים הראשי בחווה, הוא דאג להקצות בו חדר ייעודי עם ארונות ומדפים לספרייה מקצועית לגננות, מתוך שאיפה שזו תהפוך לספרייה מרכזית שתשמש גננים לקריאה ולמחקרים. כיום, מוקירה החווה את זכרו: מבנה המנהלה המרכזי קרוי על שמו "בית צירקין", והוא מוגדר כאחד האלמנטים המרכזיים הראויים לשימור. כמו כן, סיפורו של צירקין ועבודתו בחלקת ההרדופים משולבים כחלק מהותי ממסלול ההליכה ותכני ההדרכה המתוכננים בגן.
הצעד הבא: כדאי לשקול לשלב מהדורה פיזית או דיגיטלית של "המדריך למשתלות" המקורי שכתב צירקין במסגרת חדר התצוגה המתוכנן ב"בית צירקין". יצירת השוואה אינטראקטיבית בין שיטות הריבוי שתיאר צירקין בשנות ה-50 לבין טכנולוגיות חדישות, תממש הלכה למעשה את חזונו המקורי של המבנה כמרכז של חקר ולמידה מקצועית מתמשכת.