הורד 1952- מאת צירקין

פתח דברים

נכתב ופורסם באפריל 1952 

הוורד, כפרח קטוף וכצמח נוי, בגנים הולך ותופס את המקום בראש בסחר פרחים קטופים וצמחי נוי. תכונותיו המיוחדות המייחדות את הוורד, כגון מבנהו היפה של הפרח, ריחו הניחוח, ושלל צבעיו, העלוהו למקום הראוי לו.

מגדלי ורדים בארצות אירופה וארצות הברית פעלו רבות לפיתוח תרבות זו. אוספי זנים ומינים רוכזו בגנים בוטניים ובגנים מיוחדים לכך. חוקרים עובדים על מחקרים במיון הוורדים והגדרת מיניהם, ועל מחקרים ציטולוגיים וגנטיים של הוורד. אלפי זנים נוצרו במשך שנים רבות וגם כיום הולכים ונוצרים זנים חדשים משובחים על ידי הכלאה וברירה קפדנית. כן שואפים להעלות את פוריות הזנים וחסינותם בפני מחלות ומזיקים.

אף בישראל הצעירה נעשו פעולות על ידי המדור לשתלנות ולגננות כדי לעודד את גידול הוורד, שלא היה מפותח עד כה די צורכו, אף על פי שבסחר פרחים מהווה אצלנו הוורד כ-50% מכלל ההכנסות מפרחים. ערכנו מפקד במטעי הוורדים ונוכחנו שהשטח מצומצם למדי – כ-300 דונם. הזנים אמנם רבים, כ-30 בערך, אך לא כולם יצלחו לקטיף.

בין פעולות העידוד יש לציין תערוכות ורדים שנערכו על ידי המדור לשתלנות ולגננות כדי להדגים את הזנים. כן רוכזו זנים רבים, וביניהם החדישים ביותר, בתחנה להדגמות בעמק חפר וחולקו לדורשיו. אורגן כינוס של מגדלי ורדים שדן על בעיות הגידול. כן אורגן יום עיון בו ישבו 60–70 איש והקשיבו להרצאותיהם של בעלי מקצוע על נושאים שונים בגידול ורדים. ההרצאות עובדו והריהן מוגשות לקורא כאן בחוברת זו.

לצערנו, לא עלה בידינו להדפיס את החוברת מיד לאחר יום העיון שהתקיים בה' באפריל 1949 כפי שהיה בתכניתנו. בטוחים אנו שהקוראים המתעניינים בגידול ורדים יקבלו ברצון חוברת צנועה זו, שהיא הראשונה העשויה להקנות למעוניין ידיעות עיוניות ומעשיות כאחת.

אכן עלינו לגשת לפתרון בעיות בגידול הוורד בתנופה רחבה יותר. גידול זה העתיד לתת תמורה רבת ערך גם לייצוא. ראוי לתשומת לב יתרה בתכניות פיתוח ובתכניות מחקר. אולי נזכה פעם להוציא ספר יסודי יותר מבוסס על ניסויים מקוריים שלנו, אך עד אז נסתפק בחומר הניתן כאן.

ד. צירקין

מנהל המדור לשתלנות ולגננות

רשימת זנים חדשים של ורדים שהוכנסו לגידול לדוגמה במשך תקופת 1949–1952
על ידי המדור לשתלנות ולגננות

List of New Varieties of Roses lately introduced into Israel by the
Nurseries and Ornamental Gardening Section

ורדים ננסיים
Minature Roses

סיכום 

אנו למדים מפרקים אלו על חשיבות גידול הוורד בארץ ועל הצורך בפיתוחו. הוורד תופס מקום חשוב בסחר הפרחים, וקיימת שאיפה להעלות את פוריות הזנים וחסינותם בפני מחלות ומזיקים.
ההקדמה לספר נכתבה לאחר יום עיון שהתקיים באפריל 1949, ובו הוצגו הרצאות מפי מומחים בנושאי גידול ורדים.

מורפולוגיה של סוג הוורד
מאת ד"ר נ. פיינברון

הטקסט מתאר את המבנה המורפולוגי של סוג הוורד. מוסברים ומאוירים פרטים במורפולוגיה של השורש, הגבעול, העלים ובמיוחד הפרח. מודגשת במיוחד הופעת עלי כותרת ירוקים בצורת Rosa sinensis forma viridiflora והופעת פרוליפרציה. שתי תופעות אלו מוסברות כאינדיקציות לכך שהפרח הוא שינוי של הגבעול. כל פרח מייצר פירות. פירות של כמה סוגי ורדים מכילים ויטמין "C".

מקור זני הוורדים המודרניים
מאת ל. קרופיק

הטקסט דן בהיסטוריה של התפתחות זני הוורדים בתרבות. שני אזורים גדולים מציינים את התפתחות הזנים: א) האזור העתיק החל משנת 2000 לפני הספירה ועד סוף המאה ה-18; ב) מסוף המאה ה-18 ועד היום. מתוארות קבוצות ורדים שגודלו: Noisettes, Bourbons, Tea Roses, Perpetuals, Hybrid Tea, Hybrid Perpetuals, Perpettiana, Polyantha, Climbers, Ranunculi, Miniature. מובאות דוגמאות של זנים לכל קבוצה ומקורם מוסבר. מובעת תקווה שמגדלי ורדים בישראל יגדלו זנים חדשים אופייניים לתנאים מקומיים.

כנות לוורדים
מאת ד. זיידנברג

מתוארים כנות שונות של ורדים. הם מחולקים למחלקות בוטניות: Rosa Indica, Banksianae, Systylae, Gallicae, Caninae, Cinnamonae. הכנה המועדפת לישראל היא Rosa Indica Major. מוצעות כנות נוספות לניסיון לבדיקת התאמתן לאקלים הקשה של ישראל.

נטיעת ורדים
מאת מ. כץ

ניתנות הוראות לשתילת ורדים לגיזום. מומלץ לשתול את הוורדים באדמה בינונית ומוכנה היטב בתחילת האביב. המטע צריך להיות מוגן מרוחות מערביות חזקות. הזנים הבאים מוצעים: President Hoover, Comtesse Vandal, Kurt Shult, Marg. Dickson Hamille, כמה Polyantha וכמה זנים חדשים. מוסברים פרטים על גיזום נכון של הוורדים ואריזתם.

דישון ורדים
מאת ב. זכאי

נדונים בעיות דישון ורדים לגיזום בישראל. המרצה ממליץ על 3–5 טון זבל אורגני לדונם פעם בשנה בסתיו. בנוסף, יש לתת דשנים כימיים במהלך השנה כדלקמן:
120–140 ק"ג לדונם סולפט אמוניום או ניטרט דה שוד
80–110 ק"ג לדונם סופרפוספט
50–60 ק"ג לדונם אשלגן כלורי או אשלגן סולפט

גיזום וקטיף ורדים
מאת ד. צירקין

מוצעת כדאיות גיזום ורדים בסתיו כדי לגרום להם לפרוח בחורף, עונת הייצוא העיקרית שלנו. גיזום כבד לזנים חזקים וגיזום מתון או קל לזנים עדינים נחשב לטוב ביותר, מוסבר ומאויר. קטיף הוורד מומלץ מכיוון שהוא מאפשר ויסות זמן הפריחה.

ריבוי ורדים
מאת ל. קרופיק

ניתנות הוראות מפורטות להרכבה נכונה של ורדים. הכנה המשמשת היא Rosa indica major המורכבת בנובמבר על ידי ייחורים מעוצים ונטועה מיד. ההרכבה צריכה להתבצע בחודשים אפריל-מאי. הרכבה מאוחרת עלולה להיכשל. מוצעת הצעה חדשנית להרכיב את ענפי צמח הכנה באוקטובר. ייחורים שיש להכין מהענפים המורכבים ולשתול אותם בדצמבר או פברואר באדמה מוכנה היטב. קצה הייחור צריך להישאר לא מכוסה מעל העין המורכבת, אך מרוח בשעוות עצים.

אויבי ורדים
מאת ד. פרץ

מפורטים סימני פגיעה הנגרמים על ידי סוגים שונים של אויבים. האויבים העיקריים המוזכרים הם: Macrophylum rose, Epiceranchus althae, Lasiophaga pyrena, Bemisia tabaci, Aonidiella auranti, Parlatoria oleae, Icerya Purchasi, Prodenia litura, Helothis armigera. מומלצים אמצעי הדברה.

מחלות ורדים
מאת ד. כהן

המחלות הנפוצות ביותר המופיעות בישראל הן: Sphaerotheca pannosa, Marsonina rosae Lib, Phragmidium subcorticum (Schr.) Wint, Ascochyta, rovicola, Diplodia sp., Rhizoctonia solani Kuehn., Fusarium sp. ניתנים אמצעי הדברה למאבק במחלות אלו.